שיטור יתר
שיטור יתר הוא מונח המתאר נוכחות ופעילות משטרתית לא פרופורציונלית, בהיקף או בחומרה, באזור גאוגרפי נתון.[1] שיטור יתר מוביל למעצרים כנגד עבירות של בני אוכלוסייה מסוימת, לרוב בני מיעוט אתני.תבנית:הערה שיטור יתר פוגע במרקם קהילתי של קבוצות אתניות ושכונות עוני.
שיטור יתר בא לידי ביטויתבנית:הערה בסיורים מוגברים בשכונות עוני או של בשכונות בהן יש מתגוררות קבוצות אתניות, עיכובים וחיפושים אקראיים, בדיקות מחמירות יותר במעברי גבול ונמלי תעופה, פעילויות עוקץ ושיעור גבוה של מעצרים בקרב אוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר, על עבירות שוליות.תבנית:הערה שיטור יתר יכול להיות תוצאה של מדיניות, גזענות משטרתית, תפיסות שליליות של המשטרה כלפי אוכלוסיות מסוימות או מחסומי שפה ותרבות בין המשטרה לקבוצות שהם משרתים.[2]
במקרים רבים, העבירות עליהן מועמדים בני האוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר לדין, הן תוצאה של החיכוך עם המשטרה (למשל, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו), והעבירות כלל לא היו קורו אילו המשטרה הייתה נמנעת משיטור יתר.תבנית:הערה
שיטור יתר משמש כהסבר לרמות הרשעה גבוהות יותר בקרב אוכלוסיות מיעוט. עם זאת, במקרים מסוימים חוקרים שוללים את האפשרות שרמות ההרשעה הגבוהות יותר נובעות רק משיטור יתר, וטוענים שיש שיעורי פשיעה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיית המיעוט.תבנית:הערה
שיטור יתר ותת שיטור
במדינות רבות פעילות המשטרה משקפת את המטען התרבותי של קבוצת הרוב ועל כן לא פעם מתגבשות תחושות של ריחוק וזרות בין המשטרה לקבוצות אתניות ואחרות. הרקע ההיסטורי תרבותי מגביר את הסטריאוטיפים ההדדיים, ומחריף את הפוטנציאל לחיכוך.
קבוצות מיעוטים יכולות לסבול הן משיטור יתר והן מתת שיטור. שיטור יתר הוא גישה אגרסיבית לאכיפת החוק על מיעוטים. תת-שיטור הוא מצב בו המשטרה אינה אוכפת את החוק בשכונות מיעוטים. שיטור יתר ותת שיטור אינם סותרים זה את זה. מיעוטים, במיוחד "מיעוטים גלויים", עשויים לסבול משילוב של שניהם, ומשפיעים על האמון שלהם במשטרה, וכתוצאה מכך, על הלגיטימיות והיעילות של פעילות המשטרה.[3] שני המצבים מיצרים חוסר אמון בין הקהילות לבין המשטרה.[2]
ישראל
בישראל, מועלות טענות על כך שמשטרת ישראל מפעילה שיטור יתר כנגד קבוצות שונות כגון ישראלים יוצאי אתיופיהתבנית:הערה וערבים.[2]
בשנת 2015 אמר מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, כי יש בסיס לטענות אלו.תבנית:הערה ביוני 2016 אמר מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, כי המשטרה בודקת האם הופעל שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיהתבנית:דרושה הבהרה.תבנית:הערה
לאורך השנים ישנה טענה הולכת וגוברת של שיטור יתר כלפי המתיישבים בכלל, והן כלפי נערי הגבעות. הטענות מתחילות מהמחאות כנגד הסכמי אוסלו, ממשיכות להפגנה נגד ההתנתקות, וגם קיימות בימינו במעצרים ורדיפה של נערי גבעות, פינוי מאחזים באלימות. פרשיות בולטות שהתפרסמו הן: מותו של אהוביה סנדק בדצמבר 2020 וירי השוטר לעבר הנערים ליד חוות גלעד
בשנת 2019 במהלך פרשיית סלומון טקה, עלתה טענה של שיטור יתר כלפי אתיופים.תבנית:הערה
ערבים אזרחי ישראל סובלים הן משיטור יתר והן מתת שיטור. בהפגנות ערבים מדווחים על התנהגות ברוטלית של המשטרה במקביל כמעט ואין טיפול בפשיעה מאורגנות[3] ובאלימות נגד נשים ביישובים הערבים.[4]
טענות לשיטור יתר עלו גם בתקופת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות,תבנית:הערהתבנית:הערה שבמהלכן נעצרו מפגינים שבהם גם קטינים.תבנית:הערהתבנית:הערה
שיטור יתר כלפי פעילי ימין
לאורך השנים ישנה טענה הולכת וגוברת של שיטור יתר כלפי פעילי ימין. שיטור היתר מופנה הן כלפי המחאות כנגד פעולות, והן כנגד מתיישבים ונערי גבעות.
הטענה התחילה כבר מהמחאות כנגד הסכמי אוסלותבנית:הערה, ואף קיימת בשנים האחרונות במעצרים ורדיפה של נערי גבעות, פינוי מאחזים באלימות. פרשיות בולטות שהתפרסמו הן: מותו של אהוביה סנדק בדצמבר 2020 וירי השוטר לעבר הנערים ליד חוות גלעד.
בולטת במיוחד הטענה בפעילות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות:תבנית:הערה
- 6000 מעצרים במהלך 9 חודשים של 2005.
- מאות קטינים עצורים.תבנית:הערה
- הוגשו 700 כתבי אישום.
- הקמת בתי מעצר מיוחדים לעצורי מחאת ההתנתקות.
- פעילים רבים שבצעו עבירות שלא רגילים לשים במעצר - נעצרו עד תום הליכים.
בנוסף יש עדויות למקרים רבים בהם השוטרים עצרו ללא חשש סביר לביצוע העבירה: עצירת 4 אנשים למשך ביקורו של שאול מופז בשדרות, בשל חשש לביטחונו, ללא ראיות; מעצר 7 קטינים בני 15 בגלל שעמדו עם שלט מול בית חולים בלינסון; 4 קטינים בצומת יגור התבקשו להוריד שלט שתלו, ונעצרו בגין שימוש בנשק קר (בגלל שהורידו את השלט ע"י מספריים); עיכוב אוטובוס תלמידי בית ספר יסודי בנסיעתם לפתח תקווה במשך שלוש שעות; קטינה בת 17 ירדה לכביש במהלך הפגנה נלקחה לכלא למשך שבועיים; עצירת אוטובוס שמוביל מפגינים למחאה שקיבלה אישור.תבנית:הערה
ארצות הברית
בארצות הברית השחורים מהווים 13% מהאוכלוסייה, אך בשנת 2012 31% מהאנשים שנהרגו על ידי המשטרה. ב-2017, אחוז ההרוגים השחורים ירד ל-25%.[5] היסטוריונים וחוקרים אחרים טוענים כי שיטור יתר כלפי אפרו-אמריקאים והיספנים קשור להיסטוריה האמריקאית. שורשי שיטור היתר מגיעים לעבדות ולפערים גזעיים.[6]
קישורים חיצוניים
- אלדד לוי, אגרוף הברזל העירוני, פיגומים
- אמיר אטינגר, משפחות מיצהר למ"מ המפכ"ל: "יש אכיפת יתר והתנכלות לתושבים", באתר סרוגים, 3 בנובמבר 2020
- תבנית:קישור כללי, באתר הקול היהודי, 28 בינואר 2021
- תבנית:יוטיוב