קשרי ברק ואפשטיין

קשרי אהוד ברק עם ג'פרי אפשטיין הם מערכת היחסים האישית, העסקית והפוליטית שהתקיימה בין אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, לבין ג'פרי אפשטיין, איש הכספים האמריקאי שהורשע ב-2008 בשידול קטינה לזנות, נעצר ב-2019 באשמת סחר בקטינות למטרות מין ומת בתאו בכלא באוגוסט אותה שנה. לפי עדותו של ברק עצמו, השניים הכירו בתחילת שנות ה-2000, והקשר ביניהם נמשך עד מעצרו של אפשטיין ב-2019, כלומר גם במשך יותר מעשור לאחר הרשעתו הראשונה^[1].

הקשר עלה לראשונה לכותרות במערכת הבחירות של 2019, כאשר נחשפה השקעתו של אפשטיין בחברה בראשות ברק. בשנים שלאחר מכן נחשפו פרטים נוספים בסדרת פרסומים: דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" ב-2023 על עשרות פגישות ביניהם, דליפת תיבות הדואר האלקטרוני של ברק בידי קבוצת האקרים ב-2024 ותחקירים שהתבססו עליה ב-2025, ולבסוף פרסום מיליוני מסמכים, בהם התכתבויות והקלטות שמע של שיחות בין השניים, בידי משרד המשפטים של ארצות הברית בינואר 2026, מכוח חוק שקיפות תיקי אפשטיין. ברק אישר את עיקר הקשר, הביע חרטה על עצם היכרותו עם אפשטיין והתנצל, אך הכחיש כל מעורבות במעשים בלתי חוקיים או בלתי הולמים. לא פורסמו ראיות לביצוע עבירה פלילית מצדו^[2].

במהלך 2023 נעשו ניסיונות למחוק מהערך אהוד ברק בויקיפדיה, את המידע והמקורות לגבי קשריו עם ג'פרי אפשטיין, למרות שהמידע היה כבר בגרסה היציבה של הערך. זאת בנוסף לנסיונות להסתיר פרטים מביכים נוספים מעברו, בטענה של ״פירוט יתר״.^[3] לאחר לא מעט מחיקות והחזרות של המידע, הוכרזה הצבעה. שבה הועלו כמה אפשרויות. בהצבעה השתתפו גם עורכים שהתבררו בדיעבד כמפרים את כללי הויקיפדיה, שהצביעו בעד הצנזורה. לבסוף ההצבעה הוכרעה על חודם של קולות בודדים לצנזר כליל את המידע והמקורות.^[4] בהמשך עם חשיפת עוד ועוד מידע על הקשרים בין השניים, ועם פרסום הקלטות השיחות נעשו נסיונות להביא את המידע שנמחקו בשל אותה הצבעה שנערכה לפני שהמידע נחשף, בטענה כי ״הפרסומים האחרונים לא הוסיפו דבר שלא ידענו קודם״.^[5]

לפי גרסתו של ברק, את אפשטיין הכיר לו שמעון פרס, וההיכרות התרחשה ב-2003^[6]. בראיון ל"דיילי ביסט" ב-2019 סיפר ברק כי פגש את אפשטיין יותר מעשר פעמים אך פחות ממאה, וכי באותה סביבה חברתית היו אישים מפורסמים רבים, ובהם, לזכרונו, בני הזוג קלינטון^[7]. בהודעות דואר אלקטרוני שפרסמה ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי בנובמבר 2025 נמצאה התכתבות מ-2006, שבה כתב אפשטיין לצד שלישי כי ברק ביקש להיפגש עמו בביתו בניו יורק^[8].

בשנים 2004–2006, בתקופה שבה לא כיהן בתפקיד ציבורי, קיבל ברק תשלומים בהיקף של כ-2.3 מיליון דולר מקרן וקסנר, קרן פילנתרופית יהודית שייסד המיליארדר לסלי וקסנר, ידידו ושותפו העסקי הקרוב של אפשטיין. התשלומים הוגדרו כתמורה עבור "מחקר" שלא פורט, ובאותה תקופה כיהן אפשטיין כנאמן בקרן^[9]. ב-2020 עתרה מפלגת הליכוד לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה להורות על חקירה פלילית בעניין התשלומים, והעתירה נדחתה לאחר שעורך דינה של הקרן מסר כי לאפשטיין לא הייתה מעורבות בהם. לפי ניתוח שפרסם העיתונאי אלדד בק ב-JNS בפברואר 2026, התכתבויות שנחשפו בתיקי משרד המשפטים האמריקאי מלמדות כי ברק התחייב לכתוב שני ספרים, השלים אחד בלבד בשל חזרתו לפוליטיקה, וכי הבקשה לתשלום המלא הועברה לאפשטיין, שאישר אותה^[10].

ב-2008 הודה אפשטיין בפלורידה בעבירת שידול קטינה לזנות וריצה עונש מאסר של 13 חודשים בתנאים מקלים במיוחד, במסגרת הסדר טיעון שספג ביקורת רבה^[7]. לפי ניתוח JNS, כמה שבועות לפני כניסתו לכלא ב-2008 ביקר אפשטיין בישראל וסייר בבסיסי צה"ל באישור לשכתו של ברק, שכיהן אז כשר הביטחון^[10].

במאי 2023 פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" יומן פרטי של אפשטיין, שלפיו תכנן אפשטיין לפחות 36 פגישות עם ברק בין 2013 ל-2017, ובכלל זה פגישות בכל חודש במשך 11 חודשים רצופים החל מדצמבר 2015. לפי הדיווח, ברק גם טס במטוסו הפרטי של אפשטיין: בינואר 2014 נפגשו השניים באחוזתו של אפשטיין בפאלם ביץ' וטסו יחד לטמפה. ברק מסר לעיתון כי טס במטוס פעמיים בלבד, יחד עם אשתו ועם מאבטחיו, וכי הטיסה לטמפה נועדה לביקור במתקן צבאי אמריקאי^[7]. לפי אותו יומן, אפשטיין תיאם עבור ברק גם פגישה עם הבלשן נועם חומסקי^[6].

ב-2015 הקים ברק שותפות מוגבלת בשם "סאם (א.ב.) 2015", שבאמצעותה השקיע בחברת ההזנק הישראלית "רפורטי הומלנד סקיוריטי" (Reporty Homeland Security), שפיתחה טכנולוגיה להעברת וידאו ומיקום לגורמי חירום ולימים שינתה את שמה ל-Carbyne. לפי דיווח "הארץ" מ-2019, חלק גדול מהכסף ששימש לרכישת המניות סופק על ידי אפשטיין^[9]. לפי תחקיר דרופ סייט ניוז שהתבסס על ההודעות שדלפו מתיבת הדואר של ברק, במרץ 2015 העמיד אפשטיין לברק הלוואה של מיליון דולר לצורך ההשקעה; בין מייסדי החברה היה פנחס בוכריס, מפקד יחידה 8200 לשעבר^[11]. לפי אותו תחקיר, אפשטיין וברק הציגו את החברה למשקיעים פוטנציאליים, ובהם שותפים בקרן Valar Ventures של פיטר ת'יל, שבסופו של דבר החליטו שלא להשקיע^[11]. גם ניקול יונקרמן, מקורבת לאפשטיין, השקיעה בחברה, וב-2025 נמכרה החברה לחברה האמריקאית Axon תמורת 625 מיליון דולר^[10]. בעקבות פרסומי 2026 דווח כי ברק לא גילה לכאורה לשותפיו העסקיים שאפשטיין עומד מאחורי ההשקעה; לשכתו של ברק מסרה בתגובה כי ההשקעה בוצעה באמצעות שותפות מוגבלת שבה חברה בבעלותו הבלעדית שימשה שותף כללי^[12].

לפי מסמכים שפרסם משרד המשפטים האמריקאי, ברק ורעייתו נילי פריאל שהו בין 2015 ל-2019 מעת לעת בדירה בבניין מגורים במנהטן שהייתה בבעלות אפשטיין, ושבהתכתבויות פנימיות של צוות אפשטיין כונתה על שמו של ברק. ביולי 2015 הודיעו בני הזוג כי בכוונתם לשהות בה שלושה חודשים רצופים; בדירה הותקנו מערכות אזעקה, והכניסה אליה הותנתה באישור של איש ביטחון מהקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק. ביוני 2019 עדכנה פריאל את צוות אפשטיין כי היא וברק צפויים להגיע לדירה ב-21 ביוני, כשבועיים לפני מעצרו של אפשטיין, וחודש קודם לכן דווח על העברת 24 ארגזים שלהם לדירה. לשכתו של ברק מסרה כי סידורי האבטחה תואמו כחוק עם גורמי הביטחון^[13]. כבר ב-2019 דיווח ה"דיילי ביסט" כי ברק נראה כאורח קבוע בבניין ברחוב 66 מזרח במנהטן, שהיה בבעלות מארק אפשטיין, אחיו של ג'פרי^[14].

לפי דיווחים על מסמכי משרד המשפטים, שמו של ברק מופיע בהם אלפי פעמים, ובכלל זה בהתכתבויות, בקביעת פגישות ובדיונים בנושאים כלכליים^[1]. ההתכתבויות כוללות ברכות לחגים, קישורים לראיונות של ברק בתקשורת העולמית ותיאום לוגיסטי שוטף בין פריאל לצוות אפשטיין^[15]. ב-20 בינואר 2014, יום הולדתו ה-61 של אפשטיין, שלח לו ברק ברכה בשמו ובשם רעייתו, ובה כתב כי הוא גאה לקרוא לו חברו^[16]. בין המסמכים נמצאו גם הודעה מ-2013 של עוזרתו של אפשטיין על ארוחת ערב עם ברק, רעייתו ואישים נוספים, ובהם וודי אלן, וכן התכתבויות מ-2018 על תיאום פגישות בין ברק לסטיב באנון. כשבוע לפני מעצרו ב-2019 כתב אפשטיין לאדם שזהותו לא נחשפה כי הוא "מטפל באהוד בישראל"^[17]. בעדות של לארי ויסוצקי, טייסו לשעבר של אפשטיין, שנכללה במסמכים, נמנה ברק, לצד ביל קלינטון, בין הפוליטיקאים שהטיס; ויסוצקי אמר כי אינו זוכר את מטרת הטיסה וכי אינו זוכר נערות צעירות על המטוס^[18].

לפי ניתוח JNS, המסמכים מלמדים גם על בקשות סיוע אישיות של ברק ובני משפחתו מאפשטיין, ועל בקשת מימון שהפנה ברק לאפשטיין ב-2017 עבור פעילות ציבורית שאותה הציג כחיונית להצלת המדינה; לפי אותו ניתוח, אפשטיין מימן יוזמות שהיו קשורות לחזרתו של ברק לפוליטיקה, ובהן עמותת "אחריות לאומית"^[10].

ביוני 2019 הודיע ברק על חזרתו לפוליטיקה והקים את מפלגת "ישראל דמוקרטית", במטרה מוצהרת להביס את ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות שנקבעו לספטמבר 2019. ב-6 ביולי 2019 נעצר אפשטיין בניו יורק באשמת סחר בקטינות, ובימים שלאחר מכן פרסם "הארץ" את דבר השקעתו בחברה שבראשה עמד ברק^[19]. ברק הודה כי נתן לאפשטיין "הזדמנות שנייה", תיאר אותו כמשקיע פסיבי, והודיע כי הנחה את עורכי דינו לפעול להוצאת החברה הקשורה לאפשטיין מן השותפות^[20]. בראיון רדיו באותם ימים טען כי אפשטיין לא תמך בו ולא שילם לו^[9].

ב-16 ביולי 2019 פרסם מחדש הצהובון הבריטי "דיילי מייל" תמונות מינואר 2016, שבהן נראה ברק נכנס לביתו של אפשטיין במנהטן כשפניו מכוסות חלקית בחם-צוואר, ונרמז כי באותו יום נכנסו לבית גם נשים צעירות. ברק טען כי כיסה את פניו מפני הקור, דחה את הרמיזות והודיע כי יגיש תביעת לשון הרע^[21]. ל"דיילי ביסט" אמר כי הגיע לבית לארוחת צהריים או לשיחה וכי מעולם לא פגש את אפשטיין בחברת נשים או נערות^[20]. באותה תקופה הודה ברק גם כי ביקר באי הפרטי של אפשטיין באיי הבתולה של ארצות הברית, אך הכחיש כי נכח במסיבות שנערכו שם^[22]. נתניהו קרא בעקבות הפרסום לחקור את ברק, והליכוד דרש לבדוק את מקור תשלומי קרן וקסנר^[23].

הודעות שפרסמה ועדת הפיקוח של בית הנבחרים בנובמבר 2025 הראו כי ביוני 2019, שבועות ספורים לפני מעצרו, התכתב אפשטיין עם סטיב באנון על קמפיין הבחירות של ברק וטען כי הוא מעורב בו; לפי ההודעות, באנון ביקש להציג את מקורבו אהרון קליין לברק, אך היוזמה לא התממשה, וקליין הפך לאחר מכן ליועצו של נתניהו^[24].

ב-2020 טען עורך הדין אלן דרשוביץ, שגם הוא הואשם על ידי וירג'יניה ג'ופרי, מקורבנותיו של אפשטיין, כי ג'ופרי העידה שנכפה עליה לקיים יחסי מין עם ברק. ברק הכחיש את הטענה, טען כי שמו הוכנס לפרסום כדי להסיט את תשומת הלב מההאשמות נגד דרשוביץ, וציין כי לא הכיר את אפשטיין ב-2002, עת עזבה ג'ופרי את ארצות הברית לאוסטרליה^[7].

ב-2 באוקטובר 2024 פרסמה קבוצת ההאקרים הפרו-פלסטינית "חנדלה" (Handala), שחוקרים משערים כי היא קשורה למשרד המודיעין של איראן, כ-100,000 הודעות דואר אלקטרוני משתי תיבות דואר של ברק, שהופצו בהמשך באתר Distributed Denial of Secrets. לפי דרופ סייט, ההודעות אינן חתומות קריפטוגרפית, אך הן כוללות פרטים לא-פומביים רבים שאומתו, והן משקפות התכתבות אינטימית, לעיתים יומיומית, בין ברק לאפשטיין בשנים 2013–2016^[11]. מאוגוסט 2025 התפרסמו כתבות שהתבססו על הדליפה באתר Reason, ומסוף ספטמבר 2025 פרסם אתר החדשות העצמאי דרופ סייט ניוז סדרת תחקירים בנושא, שכתבו העיתונאים מורתזה חוסיין ורייאן גרים^[25][26].

לפי התחקיר הראשון בסדרה, באפריל 2013, כחודש לאחר שסיים את כהונתו כשר הביטחון, ביקר ברק במונגוליה ונפגש עם נשיאה, צחיאגיין אלבגדורג', ועם בכירי מערכת הביטחון שלה, בעוד אפשטיין מסייע בתיאום מאחורי הקלעים. אפשטיין גייס את לארי סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר, למועצה מייעצת לנשיא מונגוליה שהקים טריה רד-לארסן מטעם המכון הבינלאומי לשלום, ובינואר 2014 השתתפו ברק ואפשטיין בטלפון בישיבתה הראשונה של המועצה בדאבוס. במאי 2014 שלח ברק מסמך מדיניות שכלל המלצות לשדרוג יכולות המודיעין והמעקב של מונגוליה. ב-2017 נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל למונגוליה. לפי דרופ סייט, לא ברור מן ההתכתבות אם אפשטיין היה מעורב בשלב האחרון של גיבוש ההסכם^[11].

לפי תחקיר נוסף בסדרה, אפשטיין סייע לברק לפתוח ערוץ חשאי מול הקרמלין בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, ובקיץ 2013 נפגש ברק עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי לבחון תמיכה רוסית בהדחה מוסדרת של נשיא סוריה בשאר אל-אסד. המהלך לא צלח, אך לפי התחקיר תרם להנחת הקרקע לשיתוף הפעולה האמריקאי-רוסי בפירוק הנשק הכימי של סוריה מאוחר יותר באותה שנה. ערוץ מרכזי במהלך היה קשריו של ברק עם האוליגרך הרוסי-ישראלי ויקטור וקסלברג, שלקבוצת "רנובה" שבבעלותו שימש ברק יועץ, וברק עדכן את אפשטיין בכל התפתחות^[27]. לפי דיווחים על התחקיר, אפשטיין גם סייע לברק בניסוח מאמר דעה בנושא^[28].

תחקיר שלישי עסק במעורבות אפשטיין, לצד ברק, במגעים שבין ישראל לחוף השנהב בשנים 2012–2014 לאספקת מערכת מעקב ומודיעין לממשלתו של הנשיא אלסן ואטרה. לפי הדיווחים, המגעים הובילו להסכם שיתוף פעולה ביטחוני שנחתם ב-2014^[26].

תחקיר רביעי, שפורסם בנובמבר 2025, עסק ביוני קורן, איש אמ"ן לשעבר ועוזרו הבכיר של ברק, שלפי ההודעות שהה בדירתו של אפשטיין בניו יורק במשך שבועות בכמה הזדמנויות בין 2013 ל-2015; ההודעות מראות גם את אפשטיין עוסק בהעברה בנקאית לקורן^[29].

בין המסמכים שפרסם משרד המשפטים האמריקאי ב-30 בינואר 2026 – כ-3 מיליון עמודים, יותר מ-2,000 סרטונים וכ-180,000 תמונות – נכללו גם הקלטות שמע של שיחות שבהן השתתפו ברק ואפשטיין^[30].

בהקלטה שלפי הדיווחים נערכה בפברואר 2013, בעת שברק התכונן לסיים את כהונתו כשר הביטחון ולעבור למגזר הפרטי, המליץ לו אפשטיין לבחון את חברת פלנטיר טכנולוגיות של פיטר ת'יל, וסיפר כי צד שלישי הציע שת'יל יצרף את ברק לדירקטוריון החברה. אפשטיין ציין בשיחה כי טרם פגש את ת'יל עצמו^[31]. לפי מסמכים נוספים, אפשטיין ניסה לחבר בין ברק לת'יל בהזדמנויות רבות, וב-2014 סעדו השניים יחד^[32].

ההקלטה שעוררה את הסערה הציבורית הגדולה ביותר בישראל היא שיחה באורך של כשלוש שעות וחצי, שנערכה ככל הנראה ב-2013 או ב-2014 בהשתתפות ברק, אפשטיין ולארי סאמרס. השיחה עסקה, בין היתר, באפשרויות עסקיות של ברק לאחר פרישתו, וכן במצב הדמוגרפי בישראל^[13]. עיקרי הדברים שאמר ברק בשיחה, כפי שדווחו בתקשורת:

• ברק הביע חשש מפני מגמות דמוגרפיות, הזהיר מפני היסחפות לעבר מדינה אחת עם רוב ערבי, וציין כי שיעור הערבים באוכלוסיית ישראל עלה מכ-16% לפני ארבעה עשורים לכ-20%^[2].
• ברק שיבח את העלייה מברית המועצות בשנות ה-90 ואמר: "אנחנו יכולים לקלוט בקלות עוד מיליון". לדבריו, נהג לומר לפוטין כי העלייה מרוסיה שינתה את ישראל באופן דרמטי^[13].
• ברק טען כי כיום ניתן לברור את העולים טוב יותר מאשר בשנות המדינה הראשונות, וכלשונו: "We can control the quality much more effectively"^[33]. דבריו בהקשר זה התייחסו לעלייה מצפון אפריקה וממדינות ערב בשנות המדינה הראשונות, שאותה תיאר כעלייה שתכליתה העיקרית הייתה הצלת העולים^[13].
• ברק קרא לשבור את המונופול של הרבנות האורתודוקסית על נישואין, קבורה והגדרת מיהו יהודי, והציע לפתוח את השערים לגיור המוני כאסטרטגיה דמוגרפית; הוא אמר כי מבחינת ילודה החרדים תורמים לגידול האוכלוסייה יותר מן הערבים, ומתח ביקורת על יאיר לפיד^[13].
• ברק גם השמיע בשיחה הערה על מראן החיצוני של צעירות שיגיעו במסגרת העלייה המוצעת, שעוררה ביקורת רבה^[13].

ההקלטה שודרה בערוץ 14 תחת כותרת שהציגה את הדברים כגזענות, ועוררה ביקורת בעיקר בשל ההתייחסות ליהודי ארצות האסלאם^[34]. פנחס גולדשמידט, רבה הראשי לשעבר של מוסקבה, הגיב כי לא ברור לו מדוע היה צורך לדבר עם פוטין על גיור מיליון רוסים, וסיפר כי בעבר דחה הצעה דומה^[2]. לשכתו של ברק מסרה כי ייחוס גזענות לשיחה הוא עיוות מכוון המבוסס על ליקוט שורות קטועות משיחה ארוכה, וכי השיחה התנהלה בעיקרה עם סאמרס ולא עם אפשטיין^[13].

לאחר מותו של אפשטיין ב-2019 אמר ברק כי היה מעדיף שהקשר ביניהם לא היה נוצר^[13]. ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר ב-2023 כי מעולם לא השתתף במסיבה או באירוע בלתי הולם בסביבת אפשטיין, ותיאר אותו בדיעבד כגרסה איומה של ד"ר ג'קיל ומר הייד^[6].

ב-12 בפברואר 2026, לאחר פרסום מסמכי משרד המשפטים וההקלטות, התראיין ברק לחדשות 12 אצל גדעון אוקו. ברק אמר כי ידע מאז 2008 על משפטו ומאסרו של אפשטיין, אך ראה כיצד האליטה האמריקאית ממשיכה לנהוג בו כמי שריצה את עונשו, ולדבריו רק ב-2019, עם פתיחת החקירה החדשה, התגלה היקף פשעיו והוא ניתק עמו קשר. ברק הוסיף כי הוא נושא באחריות למעשיו, כי ייתכן ששגה בשיקול דעתו, וכי הוא מתחרט על שהכיר את אפשטיין ב-2003. הוא התנצל בפני תומכיו ובפני אזרחים שחשים אי-נוחות, אך הדגיש כי אינו מתנצל בפני מה שכינה "מכונת הרעל"^[1]. על השהייה בדירת אפשטיין אמר כי מדובר היה בעניין של נוחות, וכי מותר לאזרח להתארח בדירה שמעמיד לרשותו מכר; על ביקורו באי הפרטי אמר כי היה זה ביקור יחיד בן שלוש שעות, בליווי רעייתו ושלושה מאבטחים, ושבאי נכחו רק אפשטיין ועובדי תחזוקה^[35]. ברק העריך כי מידע נוסף ייחשף מן המסמכים בשבועות הבאים, אך עמד על כך שלא עשה דבר בלתי חוקי או בלתי הולם^[17].

הקשר עם ברק שימש בסיס לטענות כי אפשטיין פעל בשירות המוסד או המודיעין הישראלי. מורתזה חוסיין מדרופ סייט טען כי בתחקיריו ניכר שדווקא ברק הוא שחיזר אחר אפשטיין ולא להפך^[26]. בפברואר 2026 דווח כי במסמכי ה-FBI מופיעה טענה של מקור, שלפיה אפשטיין היה סוכן שגויס בידי המוסד; טענה זו לא אומתה^[36]. אנשי מודיעין ישראלים לשעבר דחו את הטענה וכינו אותה חסרת בסיס^[37]. מנגד, ניתוח JNS טען כי המסמכים מפריכים את התאוריה, ומציגים את ברק כשותפו העסקי ולקוחו של אפשטיין ולא כמפעילו^[10].

ב-6 בפברואר 2026 כתב נתניהו ברשת X כי הקשר ההדוק החריג בין אפשטיין לברק אינו מעיד על כך שאפשטיין עבד עבור ישראל, אלא מוכיח את ההפך, והאשים את ברק בפעילות לערעור הממשלה, ובכלל זה בליבוי מחאות ההמונים^[38]. לשכתו של ברק השיבה כי דברי נתניהו מונעים משיקולים פוליטיים, וחזרה על כך שאין כל טענה אמינה שברק נהג באופן בלתי חוקי או בלתי הולם^[37]. הפרשה עוררה דיון ציבורי ער בישראל, שבו נשמעו הן קריאות להתנער מברק והן טענות כי הוא קורבן למסע הכפשה פוליטי^[39][40].