לדלג לתוכן

פרשת הדלפת הסרטונים משדה תימן

מתוך עבריתפדיה

פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן (מכונה על ידי המשטרה: "פרשת בלי סודות") היא פרשה פלילית בצה"ל ובמערכת אכיפת החוק הישראלית, שבה הודתה הפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר-ירושלמי, בהדלפת סרטון התעללות לכאורה בעציר פלסטיני ממתקן שדה תימן לתקשורת, על מנת להדוף – לדבריה – ״תעמולה שקרית״ נגד גורמי אכיפת החוק. הפרשה התפוצצה באוקטובר 2025 והובילה להתפטרותה ובהמשך להדחתה מצה״ל, חקירה פלילית נגדה ודיונים משפטיים סביב ניגודי עניינים, ובהם תקדים משפטי שבו נקבע בבג"ץ כי לפרקליטות כולה יש ״מניעות מוסדית״ לטיפול בפרשה.[1]

ההדלפה

מידע משמעותי מחקירה שהיה בידי המשטרה הצבאית החוקרת והפרקליטות הצבאית פורסם בחדשות 12, ובכלל זה תיעוד ממצלמות האבטחה במחנה שדה תימן. בתיעוד נראו חיילים לוקחים עצור ומסתתרים מאחורי מגינים בליסטיים; שודר ב־6 באוגוסט 2024 על ידי גיא פלג. פלג טען בקריינות לכתבה כי הצילום כולל תיעוד של העבירה שיוחסה לחיילים באותה עת, מעשה סדום בנסיבות אינוס. בשל היעדר כל ראיה רפואית, לבסוף עברה זו לא נכללה בכתב האישום, ובסופו של דבר כתב האישום כולו בוטל.[2] עורכי הדין של החיילים החשודים הגישו תביעת לשון הרע נגד פלג על סך 1.5 מיליון ש"ח. מניתוח המידע שפורסם ולכאורה הציג את עבירת האינוס עולה כי[3] הסרטון הורכב מסרטונים שונים מתאריכים שבהם לא שהה העצור שבמרכז הפרשה בבסיס, מה שהעלה גם את השאלה מי האחראי לעריכה המגמתית של הסרטונים. גיא פלג וקשת 12 הגישו תביעות לשון הרע נגד מספר מפרסמים שטענו שהשידור היווה עלילת דם על לוחמי צה"ל.[4]

חקירת ההדלפה

הבדיקה הפנימית של גל עשהאל

בעקבות ההדלפה של חומרי חקירה מפרשת שדה תימן לחדשות 12, בספטמבר 2024 עתרו לבג"ץ פורום "בוחרים בחיים!" וסנגוריהם של החשודים בחקירה המקורית (חיילי כוח 100), בדרישה לפתיחת חקירה פלילית עצמאית על מקור ההדלפה.[5] ב-29 בדצמבר 2024 הגישה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה את תגובתה לבג"ץ. היא טענה ש"אין מדובר במקרה של דלף מידע ביטחוני" והודיעה כי מתנהלת "בדיקה מקדימה" פנימית בצה"ל.[6] ב-1 בינואר 2025 התקיים דיון בבג"ץ, ובו נציגת היועמ"שית התחייבה כי הבדיקה המקדימה צפויה להסתיים תוך "חודש-חודשיים". כן הובהר כי הבדיקה מובלת על ידי סגן הפצ"רית גל עשהאל. ב-2 בפברואר 2025 בג"ץ (בהרכב דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ויחיאל כשר) דחה את העתירות. השופטים קבעו כי החשש לניגוד עניינים הוא "השערה" ואמצו את מתווה הבדיקה הפנימית בליווי המשנה ליועמ"שית לתפקידים מיוחדים, עו"ד אלון אלטמן, תוך שהם מציינים כי המתווה הוצע "ולו מטעמים של מראית פני הצדק".[7]

מאוחר יותר חשף העיתונאי אבישי גרינצייג כי היועמ"שית פנתה לשר הביטחון, יואב גלנט, בבקשה לוותר על חקירת ההדלפה.[8]

דיון בוועדת החוקה (29 בינואר 2025)

בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ב-29 בינואר 2025, הציג עשהאל את התקדמות הבדיקה וטען כי "החקירה מתנהלת כסדרה" וכי מעורבותו – כגורם מתוך הפרקליטות הצבאית הנחקרת – אינה מהווה ניגוד עניינים "לא אישי ולא מוסדי". ח"כ משה סעדה (ליכוד) השיב בחדות: "על מה אתה מדבר, על מי אתה מנסה לעבוד? יש פה חשד לפלילים. זה ניגוד עניינים הכי מובהק, זאת עבירה פלילית מה שאתם עושים פה. לא יכול להיות גוף שחוקר את עצמו!"[9] נציג פרקליטות המדינה בדיון, עו"ד איתמר גלבפיש, טען כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וגורמי אכיפה לא סברו שניגוד העניינים מצדיק העברת הבדיקה לגורם חיצוני, וכי צוות הבדיקה מורכב מגורמים שאינם קשורים ישירות לאירוע, מה שמבטיח אמון[10][11] במערכת הצבאית.

מסקנות הבדיקה והתגובה בבג"ץ

באוגוסט 2025, לאחר שהבדיקה המקדימה נמשכה במשך חודשים בניגוד להתחייבות המפורשת בבג"ץ, פורום בוחרים בחיים הגיש עתירה נוספת (בג"ץ 74997/25). ב-16 בספטמבר 2025 הגישה בהרב-מיארה את תגובתה לבג"ץ. היא מודיעה כי "לא ניתן לזהות את מקור ההדלפה באופן ודאי", וכי הסרטון הגיע לידי[12] "גורמים רבים" בתוך הפרקליטות הצבאית ומערכת הביטחון, ללא ממצאים פליליים ספציפיים. לטענתה הבדיקה המקדימה מוצתה ו"אין בסיס להמשך טיפול במישור הפלילי". היא שבה וקובעת כי הפרסום "לא חשף מידע מסווג, או שפרסומו גרם נזק לביטחון המדינה".[6] ב-30 בספטמבר 2025 העותרים מגישים את תגובתם. הם חושפים כי היועמ"שית הסתירה את עמדת הממשלה (שהועברה מהשר שיקלי ומשרד התפוצות) לפיה נגרם "נזק ביטחוני ומדיני מוחשי" ו"נזק חמור, מדיני לאומי וביטחוני".[13] עוד נטען כי היועמ"שית ביצעה מחטף והגישה את תשובתה לבג"ץ ימים ספורים לפני המועד שנקבע לקבלת עמדת הממשלה. ב-19 בינואר 2026 מחק בג״צ את התביעה שהתייתרה בשל חקירת הפצ״רית, תוך פסיקת הוצאות לתובעים וביקורת קשה על מחלקת הבג״צים בפרקליטות בשל התצהירים הכוזבים שהגישה.[14]

ביקורת וביקורת ציבורית

מסקנות הבדיקה עוררו האשמות ב"טיוח" וניגוד עניינים מובהק, כאשר מבקרים – בהם ארגוני "בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות" ו"אמהות הלוחמים" – טענו כי הבדיקה הפנימית נועדה להגן על גורמי הפרקליטות ולא לחשוף את האחראים. ח"כ משה סעדה וחברי ועדה נוספים דרשו העברת החקירה לגוף חיצוני, אך היועצת המשפטית מיארה דחתה זאת בהתבסס על אמון במערכת הצבאית. מאוחר יותר, חשיפת מעורבותה של הפרקליטה הצבאית הראשית תומר-ירושלמי בהדלפה עצמה (אוקטובר 2025) הובילה לטענות כי הבדיקה של עשהאל כשלה בכוונה או ברשלנות, והפכה את הפרשה לנושא מרכזי במחאות נגד הפרקליטות הצבאית ומערכת המשפט.

פתיחת החקירה בעקבות מידע חדש

ב-29 באוקטובר 2025 הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על פתיחת חקירה פלילית בעקבות מידע מהשב"כ. על פי החשד, דוברת הפרקליטות הצבאית ל' הדליפה שני סרטונים לגיא פלג בהוראת תומר-ירושלמי. בין סעיפי האישום נמצא גם התצהיר הכוזב שהגישה תומר-ירושלמי לבג"ץ. בעקבות החקירה יצאה תומר-ירושלמי לחופשה ובהמשך התפטרה, תוך שכתבה כי אישרה העברת חומר לתקשורת כדי להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא. ב-2 בנובמבר נעלמו עקבותיה, רכבה נמצא בחוף הצוק ובו מכתב פרידה, אך היא אותרה בחיים בחוף השרון הסמוך בהרצליה. היא נעצרה בחשד להשמדת ראיה, הטלפון הנייד שלה, שנמצא בים שבוע לאחר מכן. באותו לילה נעצר גם התובע הצבאי הראשי לשעבר, אל"ם מתן סולומש. מעצרה של תומר-ירושלמי הוארך למחרת בארבעה ימים ולאחר מכן הוחלף במעצר בית. התובע בתיק החשד להתעללות ליאור עייש נחקר באזהרה בפרשה והוצא לחופשה כפויה.

התפטרות והודאה: תחילת החקירה

ביום 31 באוקטובר 2025 הגישה תומר-ירושלמי מכתב התפטרות לרמטכ"ל איל זמיר, שבו נטלה "אחריות מלאה" ואישרה כי אישרה הוצאת הסרטון "בניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא". שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי "לא תשוב לתפקידה". באותו יום הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על פתיחת חקירה פלילית על ידי לה"מ (אגף החקירות והמודיעין).

ב-27 בנובמבר פרסם אבישי גרינצייג כי היועצת המשפטית התערבה בחקירה עוד בראשיתה, והעבירה את החקירה מלהב 443, הגוף המוסמך לחקירות בכירים, אל אגף החקירות במשטרה, שבראשו עומד מקורבה בועז בלט. בתאריך 16.10.25, התקשר עוזר הרמטכ"ל, אל"ם אלון לניאדו, למפקד להב 433, ניצב מני בנימין, ועדכן אותו על חקירה רגישה ודחופה שהוא מבקש שיחקור. השניים קבעו פגישה ליום ראשון בבוקר, במהלכה היה אמור הרמטכ"ל לחשוף בפניו את פרטי הפרשה. בדרכו לפגישה דיבר מני בנימין עם ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט. בנימין עדכן שהוא בדרכו לפגישה עם הרמטכ"ל בנושא רגיש ולא מפורט. בעקבות זאת, בלט ועוזרתו, רינת סבן, יצרו קשר עם עוזר הרמטכ"ל לניאדו. זמן קצר לאחר מכן התקשר לניאדו לבנימין והודיע לו שהפגישה בוטלה. ברקע, כך נודע, התקיימה שיחה בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, לבין הרמטכ"ל, שבמהלכה אמרה לו: "אני לוקחת את החקירה הזו אליי. תבטל את הפגישה עם מפקד להב 433, הכל צריך לעבור דרכי".[15] כמו כן, דרשה היועמ"שית מהרמטכ"ל כי לא יעדכן את הדרג המדיני בפתיחת החקירה.[16] בהמשך נשקלה העברת החקירה ללהב 443 תוך דרישה מבנימין למנות את מומי משולם, חוקר מתיקי נתניהו, לנהל את החקירה. בשל סירובו של בנימין לקבל תכתיבים בנוגע למינוי הקצין, הועברה החקירה לממונה על הביטחון במערכת הביטחון ובהמשך לאח"מ. בעקבות הפרסום דרש חבר הכנסת אביחי בוארון מהמפכ"ל להשיב את החקירה ללהב 443, על פי הנוהל המקובל.[17]

חקירת הפצ"רית לשעבר: פסילת הפרקליטות ומינוי מלווה

הדיון סביב מינוי מלווה לחקירת הפצ"רית יפעת תומר‑ירושלמי התפתח לסאגה משפטית ומוסדית מורכבת, ששילבה קביעה של מניעות מוסדית לפרקליטות, חוות דעת חריגה של יועמ"שית משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק ושורת החלטות של בג״ץ.

מינוי מלווה חיצוני והעתירות לבג"ץ

ב-1 בנובמבר 2025 הודיע שר המשפטים יריב לוין על כוונתו למנות את השופט אשר קולה, נציב תלונות השופטים, למלווה החקירה, בתוקף סמכותו על פי ״חוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט - 1959" המסמיך את שר המשפטים למנות יועץ חיצוני לחקירה במקרה של מניעות הייעוץ המשפטי לממשלה.[18] שר המשפטים אף שלח מכתב לבהרב-מיארה הדורש ממנה לחדול מכל עיסוק בפרשה.[19]

בעקבות זאת, הוגשו לבג"ץ שתי עתירות:

  • בג"ץ 3545-11-25, על ידי ח"כ אביחי בוארון ועמותת ״לביא״, בדרישה למנוע מן היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ומפרקליטות המדינה ללוות את החקירה, בשל מעורבות קודמת שלהן בבדיקת ההדלפה שהוגדרה בדיעבד כ״טיוח״ ובשל מעורבותה בתגובה רצופת השקרים לבג"ץ.[20]
  • בג"ץ 18615-11-25, על ידי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, בדרישה שלא לאפשר את מינוי המלווה החיצוני ולאפשר לפרקליטות ללוות את החקירה.

יועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, הגישה חוות דעת כתובה מפורטת ליועמ"שית ולבג"ץ, שבה קבעה כי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים מהותי ועליה להימנע מכל מעורבות בניהול החקירה או בליווייה.[21] קוטיק נימקה כי היועמ"שית פיקחה בעבר על בדיקת ההדלפה בפרקליטות הצבאית, וכי חקירת הפרשה עלולה לעסוק גם בשיח ובקשרים בין החשודים לבין פרקליטות המדינה והיועמ"שית עצמה; לכן אין זה ראוי שהיא או אנשיה יהיו מעורבים בהחלטות חקירה.[22] בהרב-מיארה הודיעה, בתגובתה לבג"ץ, כי הסירה את ידיה מן החקירה בהתאם לחוות הדעת, ובכך אישרה למעשה את המניעות ואת הצורך בגורם מלווה חלופי. אך דרשה כי פרקליט המדינה או מי מן הכפופים לה ילווה את החקירה במקומה.[23][24]

קביעת בג״ץ: מלווה חיצוני במקום הפרקליטות

הדיון בבג"ץ נערך ב-11 בנובמבר 2025 (הרכב וילנר, שטיין, כנפי‑שטייניץ).[25] בעקבות הקביעה על המניעות, ב-16 בנובמבר 2025 פסק בג"ץ (במסגרת בג"ץ אביחי אברהם בוארון ואח') כי החקירה המשטרתית בפרשה תמשך, אך לא בליווי פרקליטות המדינה או היועמ״שית, אלא בליווי פרקליט חיצוני/שופט בדימוס שימונה בידי שר המשפטים, בהתאם לאמות מידה של עצמאות וניקיון מניגוד עניינים. זאת משום שקיימת מניעות מוסדית של הפרקליטות בנוסף למניעות האישית של היועמ"שית לליווי החקירה, שבה עשויים להיחקר גם גורמים בפרקליטות ובמערכת הייעוץ המשפטי. מתוך פסק הדין (על ידי השופטת וילנר):

משעה שגורמים בכירים ביותר בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, לרבות היועמ"שית ופרקליט המדינה, היו מעורבים באירועים הנחקרים, ומשכך עשויים להידרש למסור עדות בפרשה דנן; וכן בהינתן יחסי הכפיפות בין יתר בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לבין ראשי מערכות אלו – הרי שבנסיבות החריגות והקיצוניות דנן, אין מנוס מן המסקנה כי קמה הצדקה לחרוג באורח מוגבל ומתוחם מהכלל, שלפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות, למרות הקשיים כבדי-המשקל הכרוכים בכך.

הקריטריונים למינוי, על פי פסק הדין, הם "עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית". ההחלטה עיגנה למעשה מודל חריג שבו סמכות הליווי הוצאה מן הפרקליטות בשל מניעות מוסדית, והועברה לשר המשפטים – בכפוף לביקורת שיפוטית על זהות הממונה.[26]

ניסיונות המינוי וההתערבות החוזרת של בג"ץ

שר המשפטים יריב לוין ניסה לממש את פסק הדין ומינה תחילה את השופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים, כמלווה חקירת הפצ״רית. בג"ץ הוציא צו ביניים שעיכב את המינוי בשל חשש לפגיעה בהפרדת הרשויות והצטברות סמכויות בידי קולה, והבהיר כי אין אפשרות שישמש במקביל גם כנציב תלונות על שופטים וגם כמלווה חקירה רגישת‑מערכת שכרוכה בביקורת על פרקליטות ובמערכת המשפט.

ב-20 בנובמבר 2025 הודיע לוין על מינוי השופט בדימוס יוסף בן‑חמו כמלווה חקירה; גם מינוי זה הוקפא בצו ביניים, ולאחר מכן נפסל, בנימוק שבן-חמו אינו עובד מדינה.

בהמשך, לאחר שלוין הודיע שקולה יצא לחופשה מתפקידו כנציב, דחה בג"ץ פעם נוספת את בקשת לוין לאשר את המינוי, וקבע כי המינוי אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק וקווי המתאר שקבע בית המשפט עצמו בפסק הדין הקודם.[27]

תגובתו של שר המשפטים לפסילה החוזרת של בג"ץ מאשימה את השופטים בניסיון טיוח החקירה והגנה על הפושעים: "כך נראית מערכת אשר איבדה את הבושה, אשר יודעת שריחות השחיתות והאיפה ואיפה עולים ממנה, ואשר נאחזת נואשות בשררה ובכוח גם במחיר אובדן מוחלט של אמון הציבור בה ובראשיה. האחראים למחדל ולטיוח לא יוכלו להסתתר לנצח מאחורי גלימות השופטים, וכאשר האמת תחשף, הם לא יוכלו לומר 'לא ידענו', 'לא פעלנו' כדי לסגור את התיק לחברנו על חשבון חיילי צה"ל וזכותם לצדק״.

חקירה ללא מלווה

לאחר שורה של צווים זמניים ודחיות, ובהיעדר מועמד שהתקבל על דעת בג״ץ, הודיע שר המשפטים יריב לוין כי החקירה תימשך ללא מלווה חיצוני, תוך השארת האחריות המקצועית בידי המשטרה, בשל העובדה שלא ניתן למצוא מועמד העומד בכל דרישות בג״ץ. בכך נותר מנגנון הליווי בגדר פתרון חלקי בלבד: הפרקליטות נפסלה מללוות את החקירה בשל מניעות מוסדית, היועמ"שית בפועל נסוגה מן החקירה בהתאם לחוות דעת קוטיק, והמינוי החיצוני שהותר עקרונית – נבלם בפועל בשל אי התאמה למבחנים שבית המשפט קבע.

בסוף דצמבר 2025 התפרסם כי ראש אח"מ בועז בלט מתכוון להכריז על סיום החקירה, אך המפכ"ל דני לוי דרש לקיים דיון בראשותו בממצאי החקירה תחילה.[28] ב-31 בדצמבר 2025 פורסם כי ממצאי החקירה הוצגו למפכ"ל דני לוי, שדרש השלמות חקירה.[29][30] ב-5 בינואר 2026 פנתה המשטרה לבית המשפט בבקשה שיאשר לה להיחשף להתכתבויות שהיו בין תומר-ירושלמי ועורכי דינה - זאת למרות שייתכן שהם חוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח. כמו כן, בקשה זהה הוגשה במקרה של התובע הצבאי הראשי לשעבר מתן סולומש.[31][32]

חקירת המשטרה

תומר-ירושלמי נחקרה בחשד למרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה, שיבוש מהלכי משפט ומסירת ידיעה בידי עובד ציבור. היא שוחררה למעצר בית, הפקידה ערבות של 20,000 ש"ח ונאסר עליה קשר עם מעורבים.[33] השם שניתן לחקירה במשטרה הוא פרשת ״בלי סודות״.[34]

החקירה הפלילית נפתחה רשמית סמוך להגשת מכתב ההתפטרות של תומר‑ירושלמי בסוף אוקטובר 2025, לאחר שהודתה כי אישרה להדליף את הסרטון משדה תימן לתקשורת. למרות ההודאה הפומבית, חלפו מספר ימים עד שננקטו צעדי מעצר וחקירה בפועל, ותומר‑ירושלמי הוזמנה לחקירה באזהרה רק לאחר שהסערה הציבורית התרחבה והחלו עתירות ודרישות להסביר את מחדלי ההדלפה, ״הבדיקה הפנימית״ והדיווחים השקריים לבג"ץ.

רק לאחר אירוע ההיעלמות בחוף הצוק ו״איבוד״ מכשיר הטלפון החלה המשטרה לתפוס את מכשירי הטלפון ומכשירים דיגיטליים נוספים השייכים למעורבים לצורך החקירה. רק אז נעצר גם התובע הצבאי הראשי לשעבר, אל"ם מתן סולומש.[35]

טלפון נייד שיוחס לתומר‑ירושלמי נמצא בחוף הים בהרצליה כעבור מספר ימים על ידי רוחצת, לאחר שככל הנראה הושלך למים וניזוק ממי הים; רק אז הועבר לבדיקה ולניסיון שחזור נתונים. ביקורת הופנתה לכך שהמכשיר לא נתפס מייד עם פתיחת החקירה, דבר שאפשר פגיעה פוטנציאלית בראיות.

היעלמות ומציאת הטלפון, ניסיונות התאבדות ומעצר בית

ב-1 בנובמבר 2025 נעדרה תומר-ירושלמי שעות ארוכות לאחר שהותירה מכתב שהיה ניתן לפרש כמכתב התאבדות. מאוחר יותר אותר רכבה בחוף הצוק בתל אביב,[36] מה שהוביל לחשש כבד לחייה ולחיפושים נרחבים עם מסוק משטרתי וכוחות הצלה. היא אותרה בריאה באזור השרון, כק"מ צפונית לחוף, לאחר שיצרה קשר עם בעלה דרך מכשיר טלפון שביקשה מעובר אורח. לאחר שאותרה, נלקחה תומר‑ירושלמי לבדיקות גופניות ונפשיות, ובהמשך לתחנת המשטרה - שם תושאלה סביב אירועי הערב.[37] לגבי מכשיר הטלפון שלה, היא טענה שהוא ״פשוט נעלם״.[38] היא נעצרה וב-7 בנובמבר שוחררה למעצר בית.[39]

ב-6 בנובמבר 2025 אותר טלפון נייד על ידי רוחצת בחוף הרצליה, שזוהה כשייך לפצ"רית לפי "כל הסימנים".[40] המשטרה תפסה את המכשיר לחקירה, על רקע חשד להשלכתו לים כדי לשבש ראיות, כאשר הסוללה שרדה כשבוע במצב טיסה אך ניזוק מקורוזיה ממי ים.[41]

ב-9 בנובמבר 2025 פונתה תומר-ירושלמי לבית החולים בעקבות דיווח על בליעת כדורים בניסיון אובדני. ב-5 בדצמבר 2025, לאחר כחודש אשפוז במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב, היא שוחררה למעצר בית בתנאים מגבילים, וזומנה לחקירה נוספת.[42]

התערבות גורמים בפרקליטות וחשש לשיבוש חקירה

ב-23 בדצמבר 2025, בעיצומה של החקירה הפלילית, ביקר המשנה ליועמ"שית שרון אפק בביתה של תומר-ירושלמי, כשבועיים לפני סיום החקירה.[43] כאשר ראה כי מצלמים אותו ביציאה מהביקור, ניסה אפק להסתיר את פניו. הביקור עורר חשש לשיבוש הליכי חקירה, שכן אפק מכהן כעת כאחד ממשניה של בהרב-מיארה המנועה עם כל צוות משרדה, על פי החלטת בג״ץ, מכל מעורבות בפרשה.[44][45] מבקרי הביקור טענו כי הוא מהווה הפרה של צו מעצר בית וכי ייתכן שנדונו פרטי חקירה רגישים.[46][47] חבר הכנסת יצחק קרויזר אף הגיש תלונה למשטרה בעקבות הביקור.[48] ממשרד המשפטים נמסר כי אפק היה מפקדה לשעבר של תומר-ירושלמי בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי, ומדובר בפגישה אישית שאינה קשורה לחקירה.[49] גורם במשטרה מסר שהפגישה תבחן.[50]

על פי חשיפה של אילה חסון בכאן 11, ב-5 בינואר 2026 נפגש אפק לפגישה בת כשעתיים עם דורי קרלסברג, עורך הדין של תומר-ירושלמי.[51] על אף האיסור הגורף לפרקליטות לעסוק בחקירה, ב-30 בדצמבר 2025 נודע כי המשנה ליועמ"שית גיל לימון פנה אל ראש אח"מ בועז בלט בבקשה להתעדכן במצב החקירה.[52] המפכ"ל אסר על בלט להשיב.[28]

ב-8 בינואר חשף אבישי גרינצייג כי המשנה ליועמ״שית גיל לימון המליץ ליועמ״שית כבר בתחילת הפרשה שלא לעסוק בה בשל ניגוד העניינים שבה היא מצויה, אולם היא סרבה וחדלה לעסוק בה רק אחרי חוות הדעת המחייבת של יעל קוטיק.[53] לימון נשאל על כך מספר פעמים בוועדת החוקה אך סרב להשיב.[54]

לאחר החקירה

סיום החקירה והעברת התיק לגורם חיצוני

ב-3 בפברואר 2026 הודיעה המשטרה כי סיימה את החקירה העיקרית וכי לא נמצאה מעורבות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב‑מיארה או אנשי משרדה בפרשה.[55] מפכ״ל המשטרה העביר את חומרי החקירה ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו״ד יעל קוטיק, כדי שתבחן את ממצאי החקירה ותחליט מי ילווה את ההליכים המשפטיים בהמשך.[56][57] למרות בקשתה, סירבה המשטרה לאפשר לעו״ד קוטיק לעיין בכל חומרי החקירה, והעבירה לה מידע חלקי ותקצירים בלבד.[58] בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון לבג״צ, קבעה השופטת דפנה ברק-ארז ב-22 לפברואר כי על קוטיק להודיע תוך שבוע ימים למי ״בפרקליטות על שלוחותיה השונות״ יועבר תיק החקירה.[59] לאחר בקשת הארכה בשל מלחמת שאגת הארי, העבירה קוטיק ב-8 במרץ את חוות דעתה כי פרקליט המדינה עמית איסמן יוכל לעסוק בתיק, למרות היותו כפוף ליועמ״שית המנועה מלעסוק בו.[60]

לדברי קוטיק, מידת מעורבותו של פרקליט המדינה בעבודת צוות הבדיקה שהוקם בפרקליטות הצבאית בעקבות הדלפת הסרטון, כפי שעולה מהבדיקה שערכה, היה מוגבל יחסית. קוטיק נימקה כי במצב שנוצר, לאחר שפסלה את עצמה ואת היועמ"שית ואנשי לשכתה, פרקליט המדינה הוא הגורם היחיד שמסוגל לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפול בתיק.[61]

בג"ץ: פרקליט המדינה יכול לעסוק בתיק (אוגוסט 2026)

ב-12 באוגוסט 2026 דחה בג"ץ את העתירה שהגישה ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), עמותת "בחרנו בחיים" ועמותת לביא, שביקשו למנוע את העברת ניהול החקירה לפרקליט המדינה ולמנות גורם חיצוני שיפקח עליה.[62]

הרכב השופטים ודעותיהם:[63]

  • נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב תמכו בהחלטה וקבעו כי אין מניעה שאיסמן ילווה את החקירה.
  • השופט דוד מינץ סבר בדעת מיעוט כי יש ליתן צו על תנאי המורה לשר המשפטים יריב לוין לנמק מדוע לא יפעל למנות גורם מפקח לחקירה.

בית המשפט קבע כי חוות הדעת של קוטיק נשענה על תשתית עובדתית עדכנית ומספקת, הכוללת מסקנות של גורמים בכירים במשטרה. השופטים דחו פה אחד את הדרישה להורות למשטרה על פעולות חקירה ספציפיות.[64]

הקפאה זמנית של הטיפול (28 באוגוסט 2026)

ב-28 באוגוסט 2026, כשבועיים לאחר פסק הדין, הגישו העותרים בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. [9][20] בעקבות הבקשה, הורתה שופטת בג"ץ דפנה ברק-ארז להקפיא באופן זמני את העברת הטיפול בפרשה לפרקליט המדינה.[65]

בהחלטתה הדגישה ברק-ארז כי ההקפאה נעשתה "למען הזהירות בלבד", ועד להחלטה אחרת בבקשה לדיון נוסף. היא ציינה במפורש כי אין בהחלטתה משום נקיטת עמדה באשר לבקשה לדיון נוסף או לסוגיות העומדות במרכז הפרשה.[66]

דחיית הבקשה לדיון נוסף (8 בספטמבר 2026)

ב-8 בספטמבר 2026 דחתה השופטת ברק-ארז את הבקשות לקיים דיון נוסף בפסק הדין, וביטלה את הצו הארעי שעיכב את הטיפול בתיק.

בהחלטתה קבעה ברק-ארז כי אין הצדקה לקיים דיון נוסף, וכי לא יתקיים דיון נוסף בפרשה. בכך נותרה על כנה הקביעה המאפשרת לאיסמן לטפל בפרשה.[67]

ברק-ארז סירבה לפסול את עצמה מלדון בתיק, חרף טענות קשות לניגוד עניינים שהעלו העותרים. בסיום החלטתה כתבה: "סוף דבר: יש לקוות כי בשלב הנוכחי ניתן יהיה לקדם את השלמת הטיפול בפרשה כפי שמתחייב מן הדין".[68]

המשך הטיפול בפרקליטות המדינה

בעקבות דחיית הבקשה לדיון נוסף, עבר הטיפול בפרשה באופן סופי לידיו של פרקליט המדינה עמית איסמן. איסמן או מי מטעמו יחליטו אם להגיש כתבי אישום וינהלו את ההליך המשפטי, אם יוגשו כתבי אישום.

נכון לאוקטובר 2026, טרם התקבלה החלטה סופית בפרקליטות המדינה בדבר הגשת כתבי אישום.[69]

התפתחויות נוספות

ב-18 בספטמבר 2026 הגישו שלושה מלוחמי כוח 100 תביעה אזרחית בסך 18 מיליון שקל נגד 17 גורמים במערכת המשפט, התקשורת ואכיפת החוק, בעקבות עוולות הפרשה. בין הנתבעים: היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וגיא פלג, העיתונאי שהפיץ את הסרטונים המודלפים והערוכים ואף הוסיף פרשנות לפיה רואים בהם ״מעשה סדום בנסיבות אינוס״.[70]

ב-6 באוקטובר 2026 נחשף כי חיילי כוח 100 העבירו מידע שהוביל לחקירה נגד הפצ"רית לשעבר. לפי פרקליט החיילים, החיילים העבירו חומרים שמוכיחים שהסרטון משדה תימן ערוך.[71]

תגובות ושיח ציבורי

הפרשה עוררה סערה פוליטית: תומכי הפצ"רית טענו כי פעלה להגנת שלטון החוק מול "מסע שיסוי",[72] בעוד מבקרים ראו בה "עלילת דם" נגד חיילים ופגיעה בביטחון, ושיתוף פעולה בטיוח החקירה על ידי גופים רבים האמונים לכאורה על שמירת החוק.[73] ארגוני "המילואימניקים – דור הניצחון" ו"אמהות הלוחמים" מחו נגד התנהלות הפרקליטות הצבאית. ביקורת רבה נמתחה על התנהלות הפרקליטות והיועמ"שית סביב נסיונותיהם החוזרים להתערב בחקירה שטרם הוכח כי אין להם חלק בחשדות הנחקרים בה.[74] בעקבות הפרשה יזם ח"כ עמית הלוי (ליכוד) בשיתוף המילואימניקים דור הניצחון את הצעת חוק הפצ"ריה,[75][76] שאמור למנוע את הכשלים שהתגלו בהתנהלות הפרקליטות הצבאית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ סיון יחזקאל, "בג"ץ דוחה את עמדת היועמ"שית ומשאיר את ההחלטה בידי השר לוין", עכשיו 14, 16 בנובמבר 2025. https://www.c14.co.il/article/1373649
  2. ↑ https://www.idf.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2026/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F/
  3. ↑ "אשר בן ארצי: דו"ח החקירה הפורנזית המקורי של סרטון שדה תימן", ייצור ידע. https://www.xn--7dbl2a.com/2025/11/22/אשר-בן-ארצי-דוח-החקירה-הפורנזית-המקור/
  4. ↑ יסמין גואטה, "חדשות 12 וגיא פלג שלחו מכתב התראה לינון מגל בשל כתבה בעניין שדה תימן", TheMarker, 2 בנובמבר 2025. https://www.themarker.com/0000019a-4499-d3af-afdf-54f900290000
  5. ↑ שלמה פיוטרקובסקי, "עתירה לבג"ץ: לחקור הדלפת סרטון המתעד כביכול "אונס" מחבלים", מקור ראשון, 12 בספטמבר 2024. https://www.makorrishon.co.il/news/784497/
  6. ↑ 6.0 6.1 "היועמ"שית לבג"ץ: דחו את העתירה לחקירת ההדלפה משדה תימן", מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2024. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1160148
  7. ↑ "פסק הדין בבג"ץ ״בוחרים בחיים״ (33366-09-24, 34183-10-24)". https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2025/2/2/2024-9-33366-14-2&fileName=9daa01912441467789f1c55d621928b9&type=4
  8. ↑ "חשיפה: היועמ"שית ניסתה למנוע את חקירת ההדלפה משדה תימן", i24NEWS, 2025-12-17. https://www.i24news.tv/he/news/news/law/artc-9b234159
  9. ↑ "(2025-01-29) C14, הסרטון משדה תימן: הפרקליטות הצבאית נדרשה להשיב מתי תסיים את הליך בדיקת ההדלפה". https://www.youtube.com/watch?v=7Oe1SC7jb1Q
  10. ↑ "ועדת חוקה בנושא "זיוף והדלפת הסרטון משדה תימן"", אתר הכנסת, 29 בינואר 2025. https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press29012025a.aspx
  11. ↑ "עו"ד מפרקליטות המדינה איתמר גלבפיש על מערכת אכיפת החוק", ערוץ כנסת, 2025-01-29. https://www.youtube.com/watch?v=JAKvqipseRg
  12. ↑ "פרשת שדה תימן: הפרקליטות לא תחקור את הדלפת הסרטון", ערוץ 7, 17 בספטמבר 2025. https://www.inn.co.il/news/679117
  13. ↑ "דו"ח חריף: הדלפת הסרטון משדה תימן שירתה את האויב והסבה נזק של ממש בציר התודעתי והבינלאומי", ערוץ 7, 17 בספטמבר 2025. https://www.inn.co.il/news/679150
  14. ↑ נטעאל בנדל, "נמחקה העתירה לחקירת פרשת שדה תימן, סולברג מתח ביקורת על הפרקליטות", Ynet, 2026-01-19. https://www.ynet.co.il/news/article/r1urz00isbg
  15. ↑ אבישי גרינצייג, "חשיפת i24NEWS: היועמ"שית מנעה אישית את העברת המידע על פרשת הפצ"רית ללהב 433", i24NEWS, 2025-11-27. https://www.i24news.tv/he/news/news/criminal/artc-c9cf5b1c
  16. ↑ שמואל קוגן, "היועמ"שית פנתה לרמטכ"ל ואסרה לדווח לדרג המדיני על החקירה", עכשיו 14, 29 באוקטובר 2025. https://www.c14.co.il/article/1358539
  17. ↑ "ח"כ בוארון למפכ״ל: החזר חקירת הפצ"רית ללהב 433", סרוגים, 30 בנובמבר 2025. https://www.srugim.co.il/1270-129
  18. ↑ "יריב לוין ממנה מחליף ליועמ"שית בחקירה - אבל מחכה לו מכשול אחד", מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2025. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1248217
  19. ↑ "הודעה לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים)". https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver6/wcm_upload_files/2025/11/01/ByP3K0QJbx/
  20. ↑ "פניה לבג"צ שלא לאפשר לשר המשפטים למנות מלווה חיצוני לחקירה", התנועה למען איכות השלטון בישראל, 9 בנובמבר 2025. https://mqg.org.il/wp-content/uploads/2025/11/החלטת-שר-המשפטים-על-הפקעת-סמכויות-חקירת-פרשת-שדה-תימן-מידי-היועצת-המשפטית-לממשלה-עם-נספחים.pdf
  21. ↑ עמית סגל, "פרשת הפצ"רית: יועמ"שית משרד המשפטים לבהרב-מיארה - את מנועה מלחקור", מאקו, 6 בנובמבר 2025. https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q4/Article-65618c305e85a91027.htm
  22. ↑ "חוות דעת יועמ"שית משרד המשפטים". https://img.mako.co.il/2025/11/06/yoamgal.pdf
  23. ↑ "תגובת היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ". https://img.mako.co.il/2025/11/07/fvfv.pdf
  24. ↑ טובה צימוקי, "היועמ"שית: אעביר את ליווי חקירת הפצ"רית לפרקליט המדינה; לוין מתנגד", ynet, 6 בנובמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/hyvzkb5k11e
  25. ↑ "דיון בעתירות שעניינן חקירת הדלפת הסרטון בפרשת שדה תימן". https://www.youtube.com/watch?v=5jynO7vY6L4
  26. ↑ נטעאל בנדל, טובה צימוקי, "בג"ץ הכריע: קולה לא יוכל לשמש כמפקח חקירת הפצ"רית - אבל לוין יוכל לבחור מועמד אחר", ynet, 16 בנובמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/bjvcb1pg11x
  27. ↑ "בניגוד לתשובה לבג"ץ, המפכ"ל טוען: חקירת הפצ"רית נמשכת", i24NEWS, 2025-12-21. https://www.i24news.tv/he/news/news/defense-news/artc-5c3d3d46
  28. ↑ 28.0 28.1 יהושע בריינר, "המפכ"ל אסר על ראש אגף החקירות לעדכן את משרד המשפטים על סיום חקירת הפצ"רית לשעבר", הארץ, 30 בדצמבר 2025. https://www.haaretz.co.il/0000019b-7005-d7b3-afff-7ae5c1d30000
  29. ↑ שריה הרוש, "תם ולא נשלם: מסתמן - המפכ"ל ידרוש השלמות בחקירת הפצ"רית", עכשיו 14, 31 בדצמבר 2025. https://www.c14.co.il/article/1416048
  30. ↑ לירן תמרי, "המפכ"ל ביקש לבצע השלמות בחקירת הפצ"רית", ynet, 31 בדצמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/sktn7jxnbx
  31. ↑ לי נעים, "המשטרה רוצה לעיין בהתכתבויות הפצ"רית לשעבר עם עורכי דינה", N12, 2026-01-05. https://www.mako.co.il/news-law/2026_q1/Article-2f85106921e8b91026.htm
  32. ↑ גלעד כהן, "שם פרשת הפצ"רית - בלי סודות: המשטרה ביקשה לחדור לקבוצת וואטסאפ סגורה", Ynet, 2026-01-05. https://www.ynet.co.il/news/article/sjanjmkn11x
  33. ↑ טובה צימוקי, יואב זיתון, נטעאל בנדל, יובל קרני, יוסי יהושוע, "החשד: שקר לבג"ץ. הפצ"רית שהתפטרה תיחקר באזהרה: "גררה אותנו למקום רע"", ynet, 31 באוקטובר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/sjeu3fgjbl
  34. ↑ "הפצ"רית שוחררה למעצר בית, פרקליטה: "הימים האחרונים החמירו את מצבה"", כלכליסט, 7 בנובמבר 2025. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skn3ymojwl
  35. ↑ יהושע בריינר, "הפצ"רית נחקרה לראשונה ודבקה בגרסתה; המשטרה צפויה לבקש להאריך את מעצרה", הארץ, 4 בנובמבר 2025. https://www.haaretz.co.il/0000019a-502e-df58-ad9e-d0bfbb3d0000
  36. ↑ "לאחר חיפושים נרחבים: הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי אותרה בריאה ושלמה בחוף השרון", מעריב אונליין, 2 בנובמבר 2025. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1247659
  37. ↑ מאיר תורג'מן, לירן תמרי, רון קריסי, "האלופה כתבה למשפחתה "אל תביטו לאחור", במשטרה בודקים היכן הטלפון שלה", ynet, 2 בנובמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/ryyo07sjbx
  38. ↑ עמית סגל, אדר גיציס, "אותרה ובגדיה ספוגים במים, ללא הטלפון הנייד", מאקו, 3 בנובמבר 2025. https://www.mako.co.il/news-law/e9f61eb3e8509910/Article-cb2203ea2f74a91027.htm
  39. ↑ "רגע לפני מציאת הטלפון: הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי שוחררה למעצר בית", מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2025. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1249289
  40. ↑ שמעון איפרגן, "סופית: הטלפון שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית לשעבר", מאקו, 7 בנובמבר 2025. https://www.mako.co.il/men-men_news/Article-20cb2a3ba4d5a91026.htm
  41. ↑ לירן תמרי, נטעאל בנדל, רועי רובינשטיין, טובה צימוקי, רפאל קאהאן, "דרמה בחוף בהרצליה: "לפי כל הסימנים - אותר הנייד של הפצ"רית"", ynet, 7 בנובמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/hykejmskzx
  42. ↑ מאיר תורג'מן, "אחרי ששוחררה מאשפוז: הפצ"רית נחקרת במשטרה", ynet, 7 בדצמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/rkgvoxqm11l
  43. ↑ "המשנה ליועמ"שית נפגש בחשאי עם הפצ"רית לשעבר בביתה", C14 (www.c14.co.il), 2025-12-24. https://www.c14.co.il/article/1408750
  44. ↑ "בעיצומה של חקירה: המפגש בין המשנה ליועמ"שית לפצ"רית המודחת", ערוץ 7. https://www.inn.co.il/news/686149
  45. ↑ Instagram. https://www.instagram.com/reel/DSqBEEojBko/
  46. ↑ יובל אלבשן, "עוד "טעות" בשרשרת ה"טעויות" בחקירת הפצ"רית", Ynet, 2025-12-25. https://www.ynet.co.il/news/article/hjgryfq7bx
  47. ↑ עירית לינור, "פוסט פייסבוק". https://www.facebook.com/iritlinur/posts/25670417582649366
  48. ↑ "לאחר חשיפת חדשות 14: קרויזר הגיש תלונה נגד היועמ"שית והמשנה", C14 (www.c14.co.il), 2025-12-24. https://www.c14.co.il/article/1408913
  49. ↑ "המשנה ליועמ"שית ביקר את הפצ"רית בביתה: "היה מפקדה, לא מעורב בחקירה"", ynet, 2025-12-24. https://www.ynet.co.il/news/article/rkobdctmwe
  50. ↑ "גורם במשטרה: "ביקורו של שרון אפק בבית הפצ"רית לשעבר ייבחן"", C14 (www.c14.co.il), 2025-12-24. https://www.c14.co.il/article/1408882
  51. ↑ "פוסט פייסבוק". https://www.facebook.com/reel/4989533434518261
  52. ↑ "התפתחות דרמטית בפרשת הפצ"רית: החקירה שובשה?", אייס, 30 בדצמבר 2025. https://www.ice.co.il/media/news/article/1097957
  53. ↑ "פרסום ראשון: המשנה ליועמ"שית המליץ לה לא לטפל בפרשת הפצ"רית – אך היא סירבה", i24NEWS, 2026-01-08. https://www.i24news.tv/he/news/news/law/artc-4f535af5
  54. ↑ ""נשאלת שאלה פשוטה: אמרת או לא אמרת?" - ח"כ סעדה פנה למשנה ליועמ"שית, גיל לימון, ששמר על שתיקה", ערוץ כנסת, 2026-01-20. https://www.youtube.com/watch?v=VvnO1uqWYIo
  55. ↑ "סיום החקירה - הודעת המשטרה". https://www.news1.co.il/Archive/001-D-513964-00.html
  56. ↑ "העברת חומרי החקירה ליועצת המשפטית של משרד המשפטים", מעריב אונליין. https://www.maariv.co.il/news/law/article-1280472
  57. ↑ מקור ראשון. https://www.makorrishon.co.il/news/law/article/235899
  58. ↑ מקור ראשון. https://www.makorrishon.co.il/news/law/article/307981
  59. ↑ ישראל היום. https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/19960410
  60. ↑ ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/hjhmkssfzg
  61. ↑ https://www.news1.co.il/Archive/001-D-515649-00.html
  62. ↑ https://www.haaretz.co.il/news/law/2026-08-12/ty-article/0000019f-f68d-d28e-a3df-f6dd3fe20000
  63. ↑ https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/8/12/2026-3-65416-20-2&fileName=566cc1e833624a23b239be6a56308225&type=4
  64. ↑ https://www.makorrishon.co.il/news/law/article/359820
  65. ↑ https://www.ynet.co.il/news/article/s1ghzpadfe
  66. ↑ https://www.haaretz.co.il/news/law/2026-08-28/ty-article/.premium/000001a0-476a-db62-afa1-dfffd8670000
  67. ↑ https://www.haaretz.co.il/news/law/2026-08-28/ty-article/.premium/000001a0-476a-db62-afa1-dfffd8670000
  68. ↑ https://www.haaretz.co.il/news/law/2026-08-28/ty-article/.premium/000001a0-476a-db62-afa1-dfffd8670000
  69. ↑ https://www.maariv.co.il/news/law/article-1364470
  70. ↑ https://www.maariv.co.il/news/law/article-1364470
  71. ↑ https://www.maariv.co.il/news/military/article-1246884
  72. ↑ אמיר יובל, "למה חייבים לארגן עצרת תמיכה בפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי", זמן ישראל, 10 בנובמבר 2025. https://www.zman.co.il/639034/popup/
  73. ↑ "עמית סגל בטוח: הסיפור העיקרי מאחורי ההדלפה הוא בכלל אחר", מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2025. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1247059
  74. ↑ יובל אלבשן, "אין פרקליטים בירושלים?", ynet, 6 בנובמבר 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14572988
  75. ↑ "הצעת חוק הפצ"ריה". https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2234192
  76. ↑ "המילואימניקים דור הניצחון וחברי כנסת הגישו את חוק הפצ"ר בכנסת", ערוץ 7, 30 בדצמבר 2025. https://www.inn.co.il/news/686446
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.org/index.php?title=פרשת_הדלפת_הסרטונים_משדה_תימן&oldid=678"