פרשת גניבת הווסט על ידי עומר מיארה

פרשת גניבת הווסט על ידי עומר מיארה היא פרשה ציבורית שעסקה בגניבת אפוד (ווסט) קרמי מחייל מילואים על ידי סרן (מיל') עומר מיארה, בנה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בתחילת מלחמת חרבות ברזל. הווסט שנגנב היה ווסט קרמי יקר שנרכש באופן פרטי וציוד אישי נוסף של חייל המילואים א׳ שהגיע במיוחד מחו"ל לשירות, והיה תחת פיקודו הישיר של מיארה. הגניבה תועדה במצלמות אבטחה בבסיס. מיארה לא נשפט על הגנבה ולא השיב או פיצה את א׳ בגינה.​

אירוע הגניבה התרחש בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, בבסיס בגבול הצפון, בו שרת מיארה כקצין בחפ״ק מג״ד. מפקד הגדוד ביקש להדיח את מיארה בשל תפקודו המבצעי, ולאחר ההחלטה על עזיבתו הוא קיים שיחת פרידה עם חייליו ויצא לביתו. רק כעבור מספר שעות בעת הקפצה, גילה הלוחם כי הווסט שלו נעלם. כאשר הווסט לא נמצא לאחר יומיים של חיפושים נבדקו מצלמות האבטחה, ובהן נראה בבירור מיארה מיד לפני עזיבתו את הבסיס עוטף את הווסט בשקית שחורה ויוצא איתו מהחדר. מפקדי הגדוד פנו למיארה בשאלות; תחילה הכחיש כי הוא יודע על מקום הווסט, ובהמשך, לאחר שהבין שנחשף, שוחח עם החייל וניסה להציע לרכוש עבורו ווסט חלופי (אם כי לא עשה זאת בסופו של דבר). מיארה טען בהמשך כי בשל נקיפות מצפון הניח את הווסט בצד הדרך סמוך לבסיס, אך הווסט לא נמצא מעולם ולא הוחזר לבעליו^[1].​

מיד לאחר שמצלמות האבטחה לא הותירו מקום לספק באשר לזהות הגנב, ניסו גורמים שונים ובהם מפקד הגדוד להשתיק את הפרשה. בניגוד למקובל, מפקד הגדוד לא פנה למצ״ח ולא העמיד את מיארה לדין משמעתי. מיארה עצמו התקשר לא׳ והודה בגניבה. מפקד הגדוד, אל״מ (מיל׳) ניר שמרי שעובד כעורך דין במשרד שבלת ושות׳ (שעמד במספר מקרים לצד היועמ״שית מול הממשלה) ביקש מעמיתו הבכיר עו״ד יוסי בנקל לסייע בהשתקת הפרשה, להניא את א׳ מלהגיש תלונה נגד מיארה. עו״ד בנקל יצר קשר עם א׳, ואמר לו שהוא קשור לאירוע הזה דרך המג"ד וגם משום ״שהוא יודע להגיע לאנשים הנכונים במשפחה״ ושהוא רוצה ״לגמור את הענין הכי יפה שאפשר״^[1]. בעקבות המקרה, א׳ הפגוע עזב את הגדוד וחזר לחו״ל.^[2]

הפרשה נחשפה לראשונה ב-12 בדצמבר 2024 בתחקיר של ישי פרידמן בערוץ 14^[2]. ב-15 בדצמבר 2024 שודר ראיון עם הלוחם שממנו נגנב הווסט בתכנית שבע עם אילה חסון בערוץ כאן 11^[3]. ​

תגובת דובר צה״ל לכתבה היתה כי מיארה הודח מהגדוד כעונש על הגניבה - מה שלא היה נכון שכן מיארה גנב את הווסט לאחר שהודח^[2]. בהמשך מסר דובר צה״ל גרסא מורכבת יותר, כאילו ההדחה הראשונה של מיארה נועדה להעביר אותו לתפקיד אחר בגדוד, ובעקבות הגניבה הוא הודח לחלוטין מהגדוד. ובכל מקרה, על פי תגובת דובר צה״ל, ״הטענה לפיה האירוע טופל בצורה מקלה או שונה, מהאופן שבו מטופלים אירועים מסוג זה, משוללת כל יסוד״^[1].​

מספר ערוצי תקשורת מרכזיים בחרו להתעלם לחלוטין מהפרשה או להציג אותה כאירוע שולי ואפילו מוצדק^[4], מה שעורר דיון על הטיות בתקשורת^[5][6]. בערוץ 13 הפרשה הופיעה רק תחת מסגור לעגני של רביב דרוקר^[7]. חברת הכנסת מירב בן ארי ניסתה להמעיט בערך הפרשה בנאום מעל במת הכנסת בטענה שגניבת ציוד בין לוחמים היא מעשה מקובל ונפוץ^[8]. ​

לאחר חשיפת הפרשה, קראו גורמים ח״כים ואנשי ציבור לחקור את התנהלות הפרקליטות הצבאית והיועמ"שית, בטענה ל״הנחת סלב״ למיארה בשל קשריו המשפחתיים^[9][10][11]. ב-2 בינואר הגישה עו״ד זהבה גור תלונה למשטרה^[12] ובהמשך הגישה בשמם של חיילי מילואים עתירה לבג״צ בדרישה לחקור את פרשת הגניבה וההחלטה לפטור את מיארה מכל הליך משפטי^[13]. בג״צ דחה את העתירה על הסף בטענה לאי מיצוי הליכים^[14].

מצ"ח והפרקליטות הצבאית הודיעו בסוף 2025 כי תיק החקירה נגד מיארה נסגר, וכי לא תיפתח חקירה פלילית ולא יוגש נגדו כתב אישום^[15]. החלטה זו העמיקה את הביקורת הציבורית בטענה לאכיפה בררנית בשל היותו של מבצע העבירה בנה של היועמ"שית.