משה קופל

תבנית:מדען משה קוֹפֶּל (נולד ב-1956) הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תלמוד ויושב ראש ומייסד פורום קהלת.

קורות חיים

קופל נולד ב-1956 בניו יורק למשפחה הקשורה לחסידות גור. למד לתואר ראשון בישיבה יוניברסיטי, ובמהלכו למד שנה בישיבת הר עציון. לאחר מכן למד באוניברסיטת ניו יורק. ב-1979, בגיל 23, קיבל תואר דוקטור למתמטיקה, בהנחייתו של פרופ' מרטין דייוויס. את שנת הפוסט-דוקטורט עשה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. עלה לישראל ב-1980 והצטרף כחבר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן.תבנית:הערה בשנת 2021 פרש והפך לפרופסור אמריטוס.תבנית:הערה

מדעי המחשב

בתחום מדעי המחשב ידוע קופל בעיקר בזכות מחקריו בנושא ייחוס מחברים, תחום שאליו התוודע במהלך עבודתו כיועץ בחברה לענייני אחזור מידע. באמצעות אלגוריתם שפיתח יחד עם שלמה אנגלסון ארגמון וד"ר יהונתן שלר, הוא הראה כי ניתן להשתמש בניתוח סטטיסטי של השימוש במילים במסמך לקביעת מין, גיל, שפת האם וסוג אישיותו של המחבר.תבנית:הערה האלגוריתם שיצר קופל זיהה כי נשים נוטות להשתמש יותר מגברים בכינויי גוף והבחנות רבות נוספות. הממצאים בנוגע למגדר עוררו גם ביקורת מצד חוגים פמיניסטיים שהתלוננו בין השאר על בינאריות הזיהוי של גברים ונשים.תבנית:הערה

האלגוריתם של קופל שימש גם לבחינת האותנטיות של מכתבי הגניזה החרסונית שיוחסו לרב שניאור זלמן מלאדי ועוד מגדולי תנועת החסידות. תוצאות הבדיקה העלו שסגנון הכתיבה של המכתבים שיוחסו לרש"ז מלאדי דומה יותר לסגנונם של שאר מכתבי הגניזה מלכתבים אחרים של האדמו"ר הזקן, מה שמלמד לכאורה כי כלל מכתבי הגניזה נכתבו על ידי אדם אחד ולא על ידי מי שיוחסו אליהם.תבנית:הערה במחקר שפרסם יחד עם פרופסור נתן נתניהו ודוד אומיד, הראה קופל כי בעזרת רשומות של משחקים ששיחקו שחמטאים בדרגת רב-אמן, ניתן לשדרג תוכנת שחמט נטולת ידע מוקדם עד לרמת משחק של רב-אמן, באמצעות אלגוריתמים גנטיים.תבנית:הערה

לצד אברהם דיסקין פרסם סדרת מאמרים בהם ניתנו הגדרות פורמליות למושגים בסיסיים במדעי המדינה, כגון עוצמה פוליטית וייצוג מידתי.

מחקר התלמוד

קופל חיבר שני ספרים על מחקר התלמוד. ספרו הראשון "מטא-הלכה" יצא לאור באנגלית על ידי ג'ייסון ארונסוןתבנית:הערה והוא מראה כיצד שימוש בלוגיקה מתמטית מסייע להבין את תהליך הפורמליזציה של הלכות. הספר השני, "סדר קינים", הוא חיבור המציג פרשנות מתמטית למסכת קנים, מהמסכתות הקשות במשנה, יצא לאור בעברית בהוצאה עצמית.

ב-1989 ייסד יחד עם פרופסור עלי מרצבך את כתב העת "היגיון", במטרה "לעודד מחקרים בהגיון הרבני המופיע במקורות היהדות על מנת לפענח ולהבין את הטמון בתפיסות היהודיות המקוריות".תבנית:הערה ב-2015 ייסד את דיקטה, מכון מחקר המספק כלים אוטומטיים לניתוח ועיבוד טקסטים רבניים ועבריים. כלים אלה כוללים ניקוד, פענוח ראשי תיבות, פיסוק, זיהוי מקורות, ועוד.

פעילות ציבורית

קופל לקח חלק בניסיון לכונן חוקה למדינת ישראל. הוא השתתף בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השש עשרה, בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן, וכתב את טיוטות העבודה של הוועדה, בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה. לקראת כינונה של הכנסת השבע עשרה השתתף, כחבר המכון לאסטרטגיה ציונית, בצוות שניסח הצעת חוקה לישראל, שהוגשה לנשיא המדינה ולכנסת.תבנית:הערה לאחר מכן היה שותף בכתיבת טיוטה נוספת של חוקה, יחד עם מיכאל איתן.

בינואר 2012 הקים את פורום קהלת והוא משמש כיושב הראש הפורום.תבנית:הערה תבנית:הערה הפורום התפרסם כגוף שתרם לגיבושה של הרפורמה המשפטית.תבנית:הערה

ביוני 2019 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות בגין פעילותו כיו"ר פורום קהלת. בנימוקי הפרס צוין במיוחד קידומו של חוק הלאום בידי הפורום,תבנית:הערה תבנית:הערה אשר קופל כתב את טיוטתו הראשונה בשנת 2004.^[1]

עמדותיו

קופל פרסם מספר מאמרים, שבהמשך הפכו לספר בשם "לחיות כמו יהודי",תבנית:הערה בהם ניתח את תפיסות המוסר והקהילתיות של שמרן (המיוצג במאמרים בשם שמעון קרי: "שִׁימֶען" בהגייה יידישאית המסמלת את המסורת) לעומת תפיסת המוסר והקהילתיות הפרוגרסיבית (המיוצגת במאמרים כאישה בשם "היידי"). קופל מצביע, בין היתר, על שני הבדלים בסיסיים בין השקפתו של שמעון והשקפתה של היידי בכל הנוגע למוסר: ההבדל הראשון נוגע להיקף תחום המוסר, והשני נוגע לדרך בה המוסר מתפתח. בהתבסס על מחקרים של תבנית:קישור שפה וג'ונתן היידט, מצביע קופל על כך שבעיני היידי המוסר מצטמצם להוגנות בלבד, ואילו בעיניו של שמעון יש שני יסודות נוספים של המוסר: הראשון – נאמנות למשפחה, לקהילה, לשבט ולאומה, והשני – ריסון תאוות. קופל מנמק באריכות מדוע לדעתו הוגנות בלבד לא יכולה לשמש בסיס לחברה יציבה.

לגבי התפתחות המוסר, טוען קופל, אצל שמעון מקור ההנחיה העיקרי הוא המסורת המשפחתית והקהילתית וכן המסורת של כלל שומרי המצוות. לעומת זאת אצל היידי מקור ההנחיה הראוי הוא "מומחים המכירים את המחקר העדכני בתחומים הנידונים". שמעון רואה בהיעדר גוף מוגדר שאחראי על הכרעה ואכיפה בתחום ההלכה היהודית תכונה חשובה של ההלכה אחרי חורבן הבית, המאפשרת התפתחות אורגנית מלמטה למעלה. לעומתו סבורה היידי ש"הדבר מלמד על חוסר רצינות". קופל משיב בשם שמעון כי גם שפות קיימות ומתפתחות שלא מכוח מוסד מכריע בעל סמכויות אכיפה. הוא מציב את ההלכה כנמצאת על הרצף בין "שפה" לבין "משפט" ומזהה הבדל משמעותי לגבי התפיסה האינטואיטיבית של ההלכה, בין מי שעבורו היא "שפת אם" לבין מי שעבורו היא "שפה שנייה".תבנית:הערה קופל סבור כי הגישה של שמעון תחזיק מעמד הרבה אחרי שהגישה של היידי תגווע.

קופל תומך ברוב הסעיפים של הרפורמה המשפטית,תבנית:הערה תבנית:הערה אך מתנגד לפסקת ההתגברות בנוסחה המוצע, ומכנה אותה "רעיון מטופש".תבנית:הערה לדעתו, הממשלה מיהרה מידי בהעברת הרפורמה, באופן שגרם למחאה עממית ופגע בקידום המהפכה המשפטית.תבנית:הערה