העימות בבורקה

העימות בבורקה היה עימות אלים שהתרחש ב-4 באוגוסט 2023 בין פלסטינים מתושבי כפר בורקה, לבין ישראלים מהמאחז "עוז ציון". העימות החל כשרועי צאן מהמאחז עוז ציון הגיעו לשטח מרעה פלסטיני, מה שגרם להתנגשות עם פלסטינים, שפעלו להרחיקם. הרועים הזעיקו עזרה והעימות התפתח לאלימות קשה, לרבות זריקות אבנים וירי זיקוקים. במהלך העימות ירה אחד מהמתנחלים לעבר הפלסטינים, והרג את אחד מהם, קוסאי מעטאן, בן 19. היורה נפצע קשה בראשו מפגיעת אבן. בנוסף נפצעו באירוע עוד מספר ישראלים ופלסטינים.^[1][2]

התקרית עוררה תגובות פוליטיות נרחבות, כולל גינויים במדינות זרות ותמיכה מהימין הפוליטי בישראל.

עוז ציון הוא מאחז לא חוקי שהוקם בשנת 2012 ומאז פונה מדי כמה חודשים.^[3][4] מתחילת 2022^{[דרושה הבהרה]} נרשמו שורה של פיגועים של פלסטינים נגד ישראלים, לצד אלימות מצד מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים. לפי האו"ם, הייתה עלייה דרמטית בתקריות בין מתנחלים ישראלים לפלסטינים ביהודה ושומרון, כאשר 591 אירועים כאלה תועדו בשנת 2023,^[5] שיא מאז החל האו"ם לעקוב אחר הנעשה בשטחים ב-2006.^[6]

על פי דוח האו"ם, רועי צאן פלסטינים "פגיעים במיוחד" מול פעילות ההתנחלויות.^[6] חלק מהמאחזים כוללים חוות חקלאיות ורעיית צאן. באמצעות העדרים מסמנים המתנחלים מחד והפלסטינים מאידך את השטח. כאשר אחד הצדדים רועה את הצאן בשטח שהצד השני חושב שהוא שלו עשוי להיות חיכוך.^[7]

לפי התחקיר הראשוני של צה"ל, ביום שישי בערב, בסביבות השעה 19:00, יצאו רועי צאן ישראלים מהמאחז עוז ציון, והגיעו לאזור הנמצא במרחק של כקילומטר מעוז ציון, לפי דווחים מסויימים 700 מטר מהכפר בורקה^[8], ולפי דווחים אחרים היה במרחק כ-250 מטר מהכפר^[9]. כשהגיעו למקום נתקלו הרועים בכ-80 פלסטינים שהיו מצוידים באלות וזיקוקים ודרשו מהם לעזוב את השטח, מאחר שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית. הרועים סירבו, והחל עימות מילולי ופיזי בין הצדדים.^[6] על פי גורמי ביטחון, השטח שבו רעו הישראלים את הצאן מוגדר כשטח בבעלות פלסטינית פרטית.^[4]

בשלב זה הזעיקו הרועים הישראלים מתנחלים נוספים שיבואו לעזרתם. במקום לא נכחו כוחות צבא או משטרה. על פי עדויות של תושבי הכפר הם התקשרו מספר פעמים למִנהלת התיאום והקישור הפלסטינית.^[10] גם לפי טענת המתנחלים, הם ניסו כל העת להזעיק עזרה מהצבא וגורמי הביטחון בסביבה, טענה שבצה"ל הכחישו.^[11] יחיאל אינדור, תושב עופרה, נפצע מזריקת אבן שלף נשק וירה לעבר הפלסטינים, ומהירי נהרג קוסאי מעטאן.^[12] אינדור, שנפצע קשה בראשו, הלך ברגל יותר מקילומטר עד למאחז עוז ציון,^[13] משם פונה באמבולנס לבית החולים שערי צדק, בו נותח במהלך הלילה.^[11] כוחות צה"ל הגיעו לזירה,^[4] עם קבלת הדיווח על העימות.^[14][15] במהלך העימות הפלסטינים ירו זיקוקים על המתנחלים, התבצע יידוי אבנים הדדי והמתנחלים שרפו רכב פלסטיני. לדברי הפלסטינים, לאחר הירי במעטאן באו למקום העימות פלסטינים רבים נוספים שהתקדמו לכיוון המתנחלים, העימותים בין הצדדים נהפכו לאלימים יותר, ובשלב זה נורו עוד פלסטינים.^[10]

לפי צה"ל, סמוך לשעה 20:07 התקבל דיווח פלסטיני ראשוני על העימות. כוחות צה"ל סרקו במרחב שהתקבל, ולא איתרו את מקום העימות מאחר שהמיקום שהתקבל היה שגוי. בשעה 20:52 התקבל לראשונה דיווח מאיש ביטחון אזרחי אודות העימות. בשעה 21:09 לערך התקבל מיקום מדויק של העימות, וכוח צה"ל הגיע למקום בשעה 21:20, לאחר שבוצע הירי.^[16]

בעקבות האירוע, ובצל ההיערכות לפיגועי נקם, הודיע דובר צה"ל ש"הוחלט על הכרזת שטח צבאי סגור באזור והצבת כוחות הביטחון בהתאם להערכת המצב". הפלסטינים דיווחו כי צה"ל הקים מחסומים והגביר את נוכחותו הצבאית מדרום לג'נין, ברקע החשש מפעולות תגובה. לפי הדיווח, חיילים הקימו מחסום בכיכר עראבה, בין העיירות מסלייה וקבאטיה ובאזור אל-ג'רבה שליד קבאטיה וערכו בידוק ברכבים שעברו באזור.^[6]

גופת ההרוג, קוסאי מעטאן, נבדקה על ידי רופא משפטי וצולמה ב-CT. בדיקה זו מצאה פתח כניסת כדור בצווארו ופצע יציאה בגבו. הגופה נקברה למחרת התקרית על ידי בני המשפחה, ולא הועברה לנתיחה בישראל.^[17]

החשוד בירי, אינדור, נעצר בחשד לגרימת מוות בכוונה או באדישות.^[18][19][6] אלישע ירד, מתנחל מהמאחז רמת מגרון, נעצר על ידי המשטרה בחשד לשיבוש הליכי חקירה ובהחזקת נשק ללא רישיון.^[20] חמישה פלסטינים, אב ובניו שנעצרו יומיים לאחר האירוע בחשד לתקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה,^[21][22] שוחררו בתנאים מגבילים, היות שלא ניתן היה לקשרם למעשים.^[23] ב-15 באוגוסט עצרו כוחות צה"ל שני פלסטינים בחשד לתקיפה בנסיבות מחמירות ויידוי אבנים בעימות,^[24] ואף הם שוחררו כעבור יממה.^[25]

ב-6 באוגוסט חבר הכנסת צבי סוכות ממפלגת הציונות הדתית וחברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד באו לבית החולים לבקר את אינדור, והוציאו הצהרות תמיכה בו בטענה שפעל מתוך הגנה עצמית.^[26] לעומת זאת, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע לחבר הכנסת אחמד טיבי כי בהתאם לעמדת המשטרה הוא לא יוכל לפגוש את חמשת הפלסטינים החשודים.^[27]

ב-9 באוגוסט בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לשחרר את ירד למעצר בית ולהשאיר את אינדור במעצר.^[28] בדיון בבית משפט השלום הודיעה המשטרה כי קיבלה דוח פתולוגי של נתיחת גופתו של מעטאן.^[29] בדיון ב-15 באוגוסט, לאחר מספר רב של ערעורים, בית משפט השלום בירושלים שחרר למעצר בית את אינדור וקבע כי ייאסר על אינדור להשתמש בטלפון. לפי המשטרה, אינדור שתק בחקירתו האחרונה וסירב לבצע שחזור.^[30] עורך הדין של אינדור טען שאינדור מסר גרסה ברורה וקוהרנטית ושהיחידה החוקרת לא הצליחה למצוא בה סתירות.^[31] במהלך הדיון עלה כי לא בוצעה נתיחה לגופתו של מעטאן, אלא רק בדיקה רפואית של רופא.^[30]

מחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמה הודעה שהיא מגנה בחריפות את מתקפת הטרור על ידי מתנחלים קיצונים ישראלים שהרגו פלסטיני בן 19.^[18]

חברת הכנסת לימור סון הר-מלך גינתה את "מעצרו של יהודי שנפצע בעת שהגן על חייו וחיי חבריו".^[12] השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר: "התקשורת הישראלית (שוב) התבלבלה: יהודי שמגן על עצמו ועל אחרים מפני רצח של פלסטינים, הוא לא חשוד ברצח, אלא גיבור שיקבל ממני גיבוי מלא. יכול להיות שיש כאלו שהתבלבלו באיזה צד הם - אני לא מתבלבל. תמיד בצד של העם שלי, בוודאי כשסכנת חיים מרחפת מעל ראשו של יהודי שנדרש להגיב בנחישות ובגבורה."^[32]

על רקע היות אחד העצורים עובד לשעבר במפלגת עוצמה יהודית, מזכיר הוועד הפועל של אש"ף חוסיין א-שייח' אמר כי "אנו קוראים לקהילה הבין-לאומית להתייחס למפלגתו של המחבל איתמר בן גביר כארגון טרור, בשל ההיסטוריה האישית והמפלגתית של הסתה להרג פלסטינים". א-שייח' האשים את העובד לשעבר בירי עצמו – טענה שאין לה כל אימות – והוסיף כי "זה צריך להיכלל ברשימת הטרור הבין-לאומית".^[33]

רבנים רבים, ביניהם הרב דוב ליאור, הרב שמואל אליהו, טענו שמערכת אכיפת החוק מפלה בין יהודים לערבים, עוד טענו "לצערנו, אין כאן חיפוש האמת אלא ניסיון לרצות את הקהילה הבינלאומית"^[34].

ארגון חוננו המייצג את העצורים היהודים באירוע הגדיר את היורה כגיבור^[35].