העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

תבנית:להשלים

העורף הישראלי מתמודד עם השלכות טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו. האירועים הביאו לשינויים עמוקים בחברה ובפוליטיקה הישראלית, כמו גם להשלכות משמעותיות על רווחת אזרחי המדינה. קשיי המלחמה הולידו התארגנויות אזרחיות התנדבותיות רבות לסיוע במאמצי המלחמה בתחומים שונים: הסברה למען מדינת ישראל ברשתות החברתיות, תמיכה באזרחים מפונים ונזקקים בעקבות אובדן כלכלי שנובע מהמלחמה, תמיכה נפשית בישראלים המתמודדים עם טראומה בשל אירועי המלחמה, ועוד.

במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.

המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של זיהוי גופות החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו למחנה שורה שליד רמלה, ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי טביעות אצבע, מבנה השיניים ובדיקת סמני DNA והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת הרבנות הצבאית בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי זק"א.תבנית:הערה הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם בשבת.תבנית:הערה במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל בעופות דורסיםתבנית:הערה ובכלבים של רשות הטבע והגנים, המשמשים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.תבנית:הערה

במהלך המלחמה פרסם פיקוד העורף הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על עוטף עזה, השפלה, מחוז המרכז, גוש דן והשרון. הוא הפעיל צופרי אזעקה, התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וביישומון לסמארטפון.

כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.תבנית:הערהתבנית:הערה מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.^[1] מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.תבנית:הערה באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז משבר הקורונה, היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.תבנית:הערה

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.תבנית:הערה פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.תבנית:הערה מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.תבנית:הערה במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.תבנית:הערה מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.תבנית:הערה חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.תבנית:הערהתבנית:הערה

בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:

• פורסמו תקנות שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
• פורסמו תקנות למסירת מידע מהמאגר הביומטרי לשם זיהוי חללים ונעדרים.תבנית:הערה
• תיקון לחוק סדר הדין הפלילי כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע אסירים ועצירים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.תבנית:הערה
• תיקון לפקודת בתי הסוהר כהוראת שעה לשלושה חודשים, המסמיך את השר לביטחון לאומי להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.תבנית:הערה

חוקים נוספים שנחקקו עקב אירועי המלחמה:

• חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025: קובע עונש מאסר חמש שנים למי שמכחיש את טבח שבעה באוקטובר.

זיהוי ההרוגים במלחמה היה תהליך מורכב ואינטסיבי במיוחד בשבועות הראשונים של המלחמה, לאחר טבח שבעה באוקטובר. אתגר זיהוי החללים נבע ממספר ההרוגים הרב ומהשחתה משמעותית של חלק מגופות הנרצחים על ידי מחבלי החמאס.^[2] גופות כל החללים הובאו תחילה לזיהוי במרכז "הצבי" שבמחנה שורה של הרבנות הצבאית בסמוך לרמלה. בהמשך ולנוכח קשיי הזיהוי של חלקם נעשתה עבודת זיהוי רבה גם במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר שבתל אביב-יפו. בתהליך היו שותפים גם המשרד לשירותי דת, משרד הבריאות, הרבנות הראשית לישראל, משטרת ישראל וזק"א.תבנית:הערהתבנית:הערה אף היה שימוש בעבודתם של ארכאולוגים וברשות העתיקות.תבנית:הערה^[3] זאת לאור הצורך לסנן אפר שנותר מזירות המתקפה, לאחר שחלק מהגופות והבתים בעוטף עזה נשרפו באופן משמעותי.תבנית:הערה

מלבד ההשחתה ומספר הנרצחים, קושי הזיהוי נבע מריבוי הזירות, חטיפת אזרחים וחיילים חיים ומתים לרצועת עזה, הפגיעה גם באזרחי מדינות זרות ומחסור בכוח אדם.^[2] לשם הזיהוי פותחו מערכות טכנולוגיות ייעודיות הכוללות אפליקציות ובינה מלאכותית.תבנית:הערהתבנית:הערה

עד ה-25 באוקטובר (כשלושה שבועות וחצי לאחר מתקפת הפתע) נותרו כ-200 חללים שלא זוהו.^[2] גופתה של הנעדרת האחרונה, בלהה ינון, זוהתה רק ב-6 באוגוסט 2024 – כ-10 חודשים לאחר שנרצחה.תבנית:הערה מקרה בולט נוסף היה זירת אמבולנס בפסטיבל הנובה. בזירה זו התרחש פיצוץ אמבולנס על ידי טיל נ"ט שגרם להשחתה משמעותית של גופות הנוכחים בשירה. אחת הנוכחות נחשבה נעדרת כ-47 יום, עד שהתברר שנקברה בטעות בקבר אחר.תבנית:הערה חלל נוסף, אליקים ליבמן נחשב לחטוף כ-7 חודשים, עד שהתברר שנרצח בזירת האמבולנס ונקבר בטעות בקבר של נרצחת אחרת.תבנית:הערהתבנית:הערה

תבנית:להשלים

מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.תבנית:הערה לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ומשרד התיירות היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.תבנית:הערה

רשות חירום לאומית, שסמכויותיה קוצצו עם השנים,תבנית:הערה הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי הנגב המערבי (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור גבול הצפון. במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.תבנית:הערה

בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.תבנית:הערה בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומיתתבנית:הערה תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.תבנית:הערה

תבנית:מאזן מפוני חרבות ברזל לפי רשות מקומית תבנית:+-

תבנית:טורים

תבנית:ערך מורחב

במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל נירלט שבקיבוץ ניר עוז נשרף כליל, דפוס בארי שבקיבוץ בארי לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, רפתות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה. הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.תבנית:הערה ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.תבנית:הערה

עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ללמידה מרחוק באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.תבנית:הערה

בתחילת המלחמה הודיע בנק ישראל על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד דולר, כדי למנוע ירידה חדה בשער השקל.תבנית:הערה ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה שער החליפין 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,תבנית:הערה בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן הלוואות מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.תבנית:הערה למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.תבנית:הערה

בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.תבנית:הערהתבנית:הערה לאחר יומיים, מונה פרויקטור.תבנית:הערהתבנית:הערה בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.תבנית:הערה הפרויקטור פרש בינואר 2024.תבנית:הערהתבנית:הערה הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.תבנית:הערה ביוני 2024, נתניהו מינה את אבי כהן סקלי לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.תבנית:הערה לבסוף ראש הממשלה בחר באליעזר (צ'ייני) מרום לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים יפתח רון-טל נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.תבנית:הערה^[4]

לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.תבנית:הערה בדוח^[5] שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".תבנית:הערה

ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס – הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.תבנית:הערהתבנית:הערה^[6]תבנית:כל זכות

טרם נחתם הסכם קיבוצי הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.

בין החוקים והתקנות שהתקבלו בכנסת בעקבות המצב הכלכלי:

• תיקון לחוק דחיית מועדים, כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות שנקבעו בחוזה או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע (חייל, שוטר, סוהר, כבאי, חטוף, תושב יישוב שפונה, בעוטף עזה ובגבול ישראל–לבנון, ועוד).תבנית:הערה
• חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לשם תשלום מזונות. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כתוצאה מהמלחמה.תבנית:הערה
• חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת עיצום כספי, ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.תבנית:הערה
• חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
• רשות המסים בישראל הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ברכב צמוד למשרתי מילואים ולמי שהוצאו לחל"ת שהשביתו את הרכב הצמוד.תבנית:הערה
• מינימום תגמולי המילואים יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.תבנית:הערה
• בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של חוק הפיקדוןתבנית:הערה וחוק סימון מחירים.תבנית:הערהתבנית:הערה כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.תבנית:הערה

הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן נדחו בשנית ל-27 בפברואר 2024.תבנית:הערה

ב-19 באוקטובר 2023 הוקמה מנהלת תקומה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפת הפתע. בראש המנהלת עמד מאז הקמתה ועד אוגוסט 2024 תא"ל (במיל') משה אדרי ותקציבה הראשוני עמד על כמיליארד שקל, באפריל 2024 הממשלה אישרה תקציב של 19 מיליארד שקלים נוספים למנהלה.תבנית:הערה ב-21 ביולי 2024 מונה אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום לתפקיד פרויקטור הצפון, שיהיה אחראי לניהול ותכלול שיקום אזור הצפון.תבנית:הערה

ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו. 4 משרדי ממשלה נסגרו במהלך המלחמה: משרד ההסברה, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, המשרד לקידום מעמד האישה ומשרד המודיעין.

ביישובי ישראל הונף דגל ישראל ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו בשלטי חוצות, על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.

תבנית:הפניה לערך מורחב

עם פרוץ המלחמה קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.תבנית:הערה יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה.תבנית:הערה שרים נוספים הצטרפו לקריאה, אך בסופו של דבר הודיע לפיד כי מפלגתו לא תיכנס לממשלת חירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית.תבנית:הערהתבנית:הערה ב-11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו.תבנית:הערה עוד באותו הערב הוקם קבינט המלחמה, ולמחרת הושבעו חמישה מחברי המחנה הממלכתי לשרים בממשלה. בכך הקואליציה מנתה 76 ח"כים. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בממשלת החירום אך בינתיים לא יצטרפו אליה. קבינט המלחמה הורכב משלושה חברים בעלי זכות הצבעה ושלושה משקיפים: החברים בו היו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שצורף לממשלה כשר בלי תיק. שלושת המשקיפים בקבינט היו חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי, גם הוא שר בלי תיק, יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, עצמאי מטעם הליכוד.תבנית:הערה ב-13 במאי 2024 התפצלה מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער מסיעת המחנה הממלכתי,תבנית:הערה ולאחר שלא קיבלה ייצוג בקבינט המלחמה לפי דרישתה, פרשה מהממשלה.תבנית:הערה בכך נשארה הממשלה עם רוב של 72 חברי כנסת בקואליציה. ב-18 במאי הציב חבר קבינט המלחמה ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אולטימטום לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו על הממשלה לגבש תוכנית להשגת שש מטרות: השבת החטופים, מיטוט חמאס ופירוז רצועת עזה, קביעת חלופה שלטונית, השבת תושבי הצפון לביתם עד 1 בספטמבר, קידום נורמליזציה עם ערב הסעודית ואימוץ מתווה לגיוס בני ישיבות.תבנית:הערה גנץ הכריז כי אם לא תגובש תוכנית כזו עד 8 ביוני הוא יפרוש מהממשלה. ב-9 ביוני הוציא גנץ הודעה לעיתונות ובה הודיע על פרישת מפלגתו מהממשלה.תבנית:הערה לאחר פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה ב-9 ביוני 2024, שונה הרכב הקבינט וכלל את נתניהו, גלנט, דרעי, דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי.תבנית:הערה הקבינט פורק ב-17 ביוני 2024. לפי מספר פרסומים בספטמבר 2024, המשיך להתקיים פורום מצומצם לניהול המלחמה אשר כלל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שר החוץ ישראל כ"ץ וח"כ אריה דרעי.תבנית:הערה

שינויים בהרכב הממשלה וסגירת משרדי ממשלה במהלך המלחמה:

• משרד הבריאות – ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.תבנית:הערה
• משרד ההסברה – ב-12 באוקטובר 2023 התפטרה השרה גלית דיסטל-אטבריאן, ב-22 באוקטובר נסגר המשרד ותקציבו, בסך 23.8 מיליון ש"ח ותקני כוח האדם שלו הועברו לטובת מנהלת תקומה.
• המשרד לחיזוק וקידום קהילתי – ב-6 בנובמבר 2023 נסגר המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לביטחון לאומי.
• משרד החוץ ומשרד האנרגיה והתשתיות – ב-1 בינואר 2024, בוצע חילוף במשרדים בין השרים ישראל כ"ץ ואלי כהן בהתאם להסכמים הקואליציוניים תרם המלחמה. כאשר כ"ץ נכנס לתפקיד שר החוץ במקום השר אלי כהן, ואילו הוא החליף את כ"ץ בתפקיד שר האנרגיה והתשתיות.
• המשרד לקידום מעמד האישה – ב-22 בינואר 2024 החליטה הממשלה לבטל את המשרד ולהעביר את סמכויותיו למשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.תבנית:הערה
• משרד המודיעין – ב-18 במרץ 2024 נסגר המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד ראש הממשלה.תבנית:הערה

תבנית:ערך מורחב

מספר מחאות פרצו על רקע המלחמה אשר כללו הפגנות והפרות סדר. מרבית המחאות היו נגד הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה לבצע עסקת חטופים, הקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל לטבח שבעה באוקטובר.תבנית:הערהתבנית:הערה ההפגנות התקיימו מדי שבוע במוצאי שבת כשמוקד ההפגנות העיקרי הוא בסמוך לקריה בתל אביב. המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו. ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק כתמיכה במחאה.תבנית:הערה בנוסף, התקיימו מחאות נוספות במהלך המלחמה כמו הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה,תבנית:הערה חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,תבנית:הערה הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה,תבנית:הערה הפגנות נגד המלחמה,תבנית:הערה הפגנה למען שוויון בנטל,תבנית:הערה והפגנה להחזרת המפונים לבתיהם.תבנית:הערה החל מחודש מרץ 2024 התקיימו מספר הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.תבנית:הערה תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".^[7] במקביל לדיון בבג"ץ בתאריך 2 ביוני 2024, חסמו כ-200 חרדים חברי הפלג הירושלמי את כביש 4.תבנית:הערה ב-29 ביולי 2024 עשרות מפגינים פרצו לשערי מחנה שדה תימןתבנית:הערה ולמחנה בית לידתבנית:הערה ובתוכו למבנה בית הדין הצבאי, והתעמתו באלימות עם חיילים ועם כוחות האבטחה במקום.תבנית:הערהתבנית:הערה בעקבות עיכוב תשעה חיילי מילואים לחקירה בחשד להתעללות מינית במחבל נוח'בה.תבנית:הערה ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן פורום משפחות החטופים ופורום תקווה. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים.

דרישה כלפי ממשלת ישראל לקדם בכל האמצעים עסקה עם חמאס לשחרור החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה. המחאה מאורגנת על ידי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.

בתחילת 2024 התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.תבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערה

ב־24 בינואר 2024 החלו מחאות וחסימות במעבר כרם שלום, מעבר ניצנה ונמל אשדוד, בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.

בעקבות המלחמה, התחזקה בקרב הציבור הדרישה לגיוס בני ישיבות לצה"ל. מנגד, התקיימו הפגנות ענק של הציבור החרדי בסירוב להתגייס. נושא גיוס בני ישיבות התעצם עם פרוץ המלחמה והצורך בכוח אדם נוסף בצה"ל וחזר למרכז השיח הציבורי בישראל. עם פרוץ הקרבות התקבלו בצה"ל אלפי בקשות לגיוס ופורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא,תבנית:הערהתבנית:הערה סקר של מעריב מצא שרוב קטן בחברה החרדית (51%) סבור כי אין מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים.תבנית:הערה וכי בעקבות המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בקרב בני החברה החרדית והיא עומדת כיום על 73%. סקר שנערך בקרב בוחרי ש"ס ויהדות התורה מצא גם הוא כי 31% תומכים בגיוס לצבא.תבנית:הערה למרות זאת בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים.תבנית:הערה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת ציבורית על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, בשלטי חוצות, פרסום במדיה והתייחסויות חוזרות באמצעי התקשורת. החל מחודש מרץ 2024 החלו הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.תבנית:הערה במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון לשעבר בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות.^[8] בניגוד לעמדת שר הביטחון גלנט.תבנית:הערה למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק.^[9] ביוני 2024 פסק בג"ץ שאין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לתושבים אחרים במדינת ישראל המחויבים בגיוס, ולכן לממשלת ישראל אין סמכות חוקית למנוע את גיוסם לצבא, ובהתאם לכך חובה לפעול לגייסם.תבנית:הערה בהתאם לפסיקת בג״ץ, באוגוסט אותה השנה החלו להישלח צווי התייצבות ראשוניים למספר מאות בני ישיבות כצעד ראשוני בנושא הגיוס, במקביל לניסיונות להעביר חוק גיוס. מאמצים אלה נתקלו בשיעור התייצבות נמוך והפגנות סוערות מצד חרדים המתנגדים לגיוס.תבנית:הערה במהלך 5–6 באוגוסט 2024, נדרשו להתייצב 900 צעירים חרדיים בגיל הגיוס, אך הגיעו רק 48.תבנית:הערה

ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי קו העימות בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.תבנית:הערה

תבנית:ערך מורחב

שכיחות המקרים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון קליני והפרעת חרדה מוכללת בחודשיים שלאחר המתקפה בשבעה באוקטובר עלתה בערך פי שניים בהשוואה לחודשיים לפני כן.תבנית:הערה

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.תבנית:הערה פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".תבנית:הערה מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.תבנית:הערה במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.תבנית:הערה מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.תבנית:הערה חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.תבנית:הערהתבנית:הערה

מחקר אורך תבנית:אנ מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.תבנית:הערה

במהלך המלחמה 38 ילדים נרצחו ו-116 התייתמו מהוריהם כאשר רבבות נוספים פונו מבתיהם. כ-50,000 ילדים פונו, כולל כ-7,000 ילדים מתחת לגיל 6 שנפצעו פיזית ונפשית. עוד עולה נתון כי 63% מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים הקשורים למלחמה כמו תמונות, סרטונים, התכתביות ופוסטים המכילים תיאורים גרפים של הטבח שביצעו מחבלי החמאס.^[10] נתונים אלו מדגישים את הפגיעה הקשה באוכלוסיית הילדים והנוער בישראל בעקבות המלחמה, ומעידים על כישלון של מערכות המדינה שלא הצליחו להגן עליהם במהלך זמן חירום קשה זה.תבנית:הערה

בעקבות המלחמה נרשמה עלייה בתקריות האלימות במשפחה כאשר בשלושת החודשים הראשונים למלחמה דווח על עלייה של 37% בפניות למוקד האלימות נגד ילדים. הדיווחים כללו פגיעה מינית, הזנחה ואלימות פיזית, תוך שהמצב הוביל להפרעה חמורה בשגרת החיים של הילדים.^[11] מערכת החינוך, שלא הייתה מוכנה מבחינת מיגון פיזי עם 26% ממוסדות החינוך שלא היו ממוגנים כראוי הגבירה את תחושת אי הביטחון בקרב הילדים. כל אלה תרמו למצב שבו ילדים רבים נותרו ללא הגנה מספקת ביתית וגם מוסדית, מה שכלל חשיפה לסיכונים נפשיים ופיזיים מוגברים.תבנית:הערה

המלחמה והשבתת מערכת החינוך הביאה להשבתה זמנית של הלימודים הפיזיים בישראל, ותלמידים רבים נאלצו לעבור למודל של למידה מרחוק. המעבר הזה, שהתרחש בהדרגה משמונה באוקטובר, הציב אתגרים חדשים בפני התלמידים, המורים והמערכת בכלל.^[12] עם חזרת מערכת החינוך לפעילות, לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, התאמות חדשות הוכנסו לתוך התוכנית הלימודית. התלמידים חוו גישות שונות של למידה: מקוונת, משולבת ופיזית, כאשר הדגש היה גם על פעילות חברתית לצד הלמידה האקדמית. כמו כן, התקיימה ניסיונות לשמור על רצף לימודי באמצעות חלוקה של מחשבים ניידים לתלמידים שפונו מבתיהם והקמת בתי ספר חדשים במקומות המרכזיים אליהם התפנו.תבנית:הערה למרות המאמצים הללו, תלמידים רבים עדיין נתקלים בקשיים למלא את המשימות הלימודיות הנדרשות מהם ודיווחו על ירידה בהישגים הלימודיים. משרד החינוך יזם מדיניות של התייעצות עם מנהלי בתי הספר לקביעת תוכניות מותאמות לתלמידים שחוו אובדן משפחתי במהלך המלחמה, במטרה להתמודד עם האתגרים החינוכיים הנלווים.תבנית:הערה

ילדים מאוכלוסיות פגיעות ומיוחדות סבלו במיוחד מהשפעות הקונפליקט, כאשר הם נחשפו לסיכונים מוגברים ולפגיעות רבות ברמה הרגשית והפיזית. הקבוצות הפגיעות כללו ילדים בסיכון, חניכי מסגרות חוץ-ביתיות וילדים מקבוצות מיעוט או מודרות.

עם תחילת המלחמה, קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל, בעיקר ביהודה ושומרון ובערים המעורבות, מפני חזרה על אירועי שומר החומות או אף הצטרפות מלאה של ערביי ישראל למתקפה המזוינת על אזרחים יהודים. עקב כך הוקמו כיתות כוננות ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.תבנית:הערה לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים וכן בקרב החברה החרדית.תבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערה בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.תבנית:הערה עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.תבנית:הערה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה את ניצב בדימוס שמעון לביא כפרויקטור מיוחד עבורו.תבנית:הערהתבנית:הערה כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון אומנו מחדש וצוידו בנשק וציוד צבאי במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחלה כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה.תבנית:הערהתבנית:הערה

בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים איתמר בן גביר הודיע על הקלת הקריטריונים למתן רישיון נשק לאזרחים.תבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערה

מיד עם היוודע על טבח שבעה באוקטובר וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות אזרחים יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.תבנית:הערהתבנית:הערה מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה. מספר גופים ויחידים כמו נוער הגבעות וערוץ הטלגרם כרמל ניוז עסקו בתיאום והתקנה של גגונים על רק"מ נגד רחפני הטלה כתוצאה מהלקחים ממלחמת רוסיה-אוקראינה.^[13][14]

באקספו תל אביב הוקם מרכז לוגיסטי של חברי ארגון אחים לנשק בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.תבנית:הערהתבנית:הערה תנועת אחים לנשק הודיעה כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב.תבנית:הערה באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות ואוישו על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל,תבנית:הערה סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.תבנית:הערהתבנית:הערהחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים, ביניהם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן.תבנית:הערה בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבירושלים הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של עמותת לב אחד (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), תנועת התעוררות וסיעת האיחוד. ברמלה הוקם חמ"ל של ארגון ערי ישראל ביחד עם ישראל שלי שסייע לכמאה מקומות.תבנית:הערה

לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים: תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. מרכז רוחני "אוום" בתבנית:ה נערך לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.תבנית:הערה בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה רבים נוספים התגייסו לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.תבנית:הערה סיוע לחקלאיםתבנית:הערה ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.תבנית:הערה כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.תבנית:הערה הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.תבנית:הערה

מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור ממסעדת האחים הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.תבנית:הערה ארגון אחים לנשק, בשיתוף המועצות המקומיות, הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.תבנית:הערה בני נוער רבים יצאו לעבודה בחקלאות, ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.תבנית:הערה בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.תבנית:הערה

תבנית:הפניה לערך מורחב

מכיוון שממשלת ישראל ומשרד ההסברה שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו להסברת ישראל ברשתות החברתיות והאינטרנט.תבנית:הערה הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.^[15]

ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט התראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.תבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערה בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את אמרת הכנף "יש לנו עם של אריות".תבנית:הערה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי, קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם אבישג סמברג (המדליסטית האולימפית).תבנית:הערה

מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת טבח שבעה באוקטובר על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ההסברה הישראלי בעולם, והפיצו באמצעות הרשתות החברתיות תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סטארט-אפ והיי-טק שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כעמותה בשם "מטה ההסברה האזרחי".

תבנית:ערך מורחב

אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית ונפצע במהלך המלחמה), עקיבא, ורביב כנר התגייסו למילואים והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.תבנית:הערה אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: ברי סחרוף,תבנית:הערהתבנית:הערה אחינועם ניני,תבנית:הערה ליאור נרקיס, התקווה 6, אריאל זילבר, ירמי קפלן,תבנית:הערה חנן בן ארי,תבנית:הערה אמיר דדוןתבנית:הערה נטע ברזילי, אייל גולן, טל מוסרי, הראל סקעת, עומר אדם, איתי לוי, שלמה ארצי, עדן חסון, נינט טייב, כוכבי ארץ נהדרת, עדי אשכנזי, גיא הוכמן ועוד.תבנית:הערה

בעת המלחמה, חנן בן ארי כתב והלחין את השיר "מולדת" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.תבנית:הערה

בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.תבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערה^[16]תבנית:הערה בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.תבנית:הערהתבנית:הערה

אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.תבנית:הערה כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.תבנית:הערה חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.תבנית:הערה בעיר רהט הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרוםתבנית:הערה וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.תבנית:הערהתבנית:הערה עשרות מתושבי הכפר דיר אל-אסד בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.תבנית:הערה תלמידים מהיישוב א-סייד סייעו בהתנדבות בחקלאות.תבנית:הערה מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.תבנית:הערה

קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.תבנית:הערה במועצה המקומית זרזיר הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.תבנית:הערה במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.תבנית:הערה יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.תבנית:הערהתבנית:הערה

חבר הכנסת איימן עודה ממפלגת חד"ש גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.תבנית:הערה ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה במהומות בישראל (2021).^[17] מנסור עבאס פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.תבנית:הערה לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.תבנית:הערהתבנית:הערה

על רקע המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני ברצועת עזה, התארגנו יוזמות רבות בחברה הערבית לאיסוף סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. במסגרת היוזמות הללו, הועמסו יותר ממאה משאיות בעשרות טונות של מוצרי מזון, היגיינה וחומרי ניקוי. אולם הממשלה קבעה שמותר להכניס לרצועה רק סיוע שנתרם מחו"ל או סחורות שקנו סוחרים עזתים מסוחרים בגדה המערבית, בכפוף לתיאום ולבדיקה של הרשויות בישראל. לכן, הסיוע לא הגיע ליעדו.^[18]

מנגד, עובדים ערבים רבים ובהם אנשי צוות רפואי, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור.תבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערהתבנית:הערה

נהגי אוטובוס של חברת אלקטרה שבתו כאות הזדהות עם מחבלי חמאסתבנית:הערה.

ב9 בנובמבר 2023 ערך מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, הפגנה בנצרתנגד המלחמה, ונעצר על כךתבנית:הערה.

שני נערים בני 14 מאום אל-פחם נתפסו ליד תחנת הרכבת סבידור בתל אביב כשעל גופם סכינים, לאחר שעוררו את חשדם של השוטרים.תבנית:הערה נגד השניים הוגש כתב אישום באשמה שקשרו קשר לרצוח חייל צה"ל.תבנית:הערה נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי סכנין, הוגש כתב אישום, באשמה שהיו שותפים בחוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם החמאס.תבנית:הערה

פלסטינים תושבי הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.תבנית:הערהתבנית:הערה המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את משרד התחבורה להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.תבנית:הערה במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.תבנית:הערה עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".תבנית:הערה

במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני בנתניה, רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של מכללת נתניה מטעמי ביטחון.תבנית:הערה במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "מוות לערבים". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.תבנית:הערה

נטען כי בוצעו מעצרים של ערביי ישראל גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים.^[19][20]

• הגנה אזרחית בישראל

תבנית:ויקישיתוף בשורה

• תבנית:דבר העובדים
• תבנית:TheMarker
• תבנית:גלובס
• ניתוח כלכלת ישראל בזמן המלחמה מטעם משרד האוצר

תבנית:הערות שוליים

תבנית:מלחמת חרבות ברזל